מוזיאון השעווה במגדל שלום – האטרקציה האגדית של תל אביב שנעלמה

מוזיאון השעווה הישראלי פעל בקומות התחתונות של מגדל שלום מאיר בתל אביב מ-1973 ועד 1995, והציג כ-100 בובות שעווה של מנהיגים, אמנים ודמויות היסטוריות. הוא נסגר בגלל קשיים כלכליים וירידה חדה במבקרים, אבל שש דמויות שעווה של גדולי הרוח העברית עדיין מוצגות חינם ליד הכניסה המערבית של המגדל - השריד האחרון לאטרקציה שדור שלם של ישראלים גדל עליה.

מוזיאון השעווה במגדל שלום היה הרבה יותר מעוד תחנה בטיול השנתי: הוא היה מוזיאון השעווה הראשון והיחיד שפעל אי פעם בישראל, ניסיון מקומי נועז לשחזר את הקסם של מאדאם טוסו בגרסה עברית. בן-גוריון וגולדה מאיר בשעווה, משקפיים אמיתיים של אדולף אייכמן בוויטרינה, ופינת אימה שהבריחה ילדים אל מאחורי הגב של המורה - כל אלה חיכו בבניין הגבוה ביותר שהיה אז במזרח התיכון.

מי שמחפש היום מוזיאון שעווה בישראל יגלה שאין כזה, ושכנראה גם לא יהיה בקרוב. אבל הסיפור של המוזיאון שהיה - איך קם, מה הוצג בו, למה קרס ומה נשאר ממנו בשטח - הוא אחת מפינות הנוסטלגיה המרתקות של תל אביב, וסיבה מצוינת לעצור לרגע בלובי של מגדל שלום בפעם הבאה שעוברים ברחוב הרצל.

כך נולד מוזיאון השעווה היחיד שהיה לישראל

הסיפור מתחיל דווקא בקומות המסחר של מגדל שלום. שי מאיר, מנהל המגדל וכלבו שלום שפעל בו, חיפש בתחילת שנות ה-70 מנוע חדש שימשוך קהל אל הבניין. ההשראה הגיעה מלונדון: ההצלחה האדירה של מוזיאון מאדאם טוסו (Madame Tussauds) שכנעה אותו שגם לישראלים מגיע מוזיאון שעווה משלהם - עם הגיבורים של הסיפור הישראלי במקום מלכי אנגליה.

הקשר ההונג קונגי המפתיע

כדי להפוך את הרעיון למציאות גייס מאיר את ויויאן סאן, פסלת שניהלה מוזיאון שעווה בהונג קונג, והיא הביאה איתה ידע מקצועי שפשוט לא היה קיים בארץ. אמני שעווה מהונג קונג החלו לעבוד על הדמויות כבר בסביבות 1971, שנתיים לפני הפתיחה - עדות לכמה מורכבת הייתה המלאכה. שנים אחר כך התפרסם בעיתונות הישראלית סיפורו של אחד מאנשי המקצוע מהונג קונג שהגיע ללוות את הפרויקט, נשבה בקסמה של הארץ ונשאר - כך שהמוזיאון הזה הספיק גם לייצר סיפור עלייה אחד לפחות.

ההשקעה: 3.5 מיליון לירות

עלות ההקמה הגיעה ל-3.5 מיליון לירות - על פי הפרסומים של אותה תקופה, הסכום הגבוה ביותר שהושקע עד אז בהפקת בידור בישראל. התוצאה: כ-100 בובות שעווה שאורגנו ב-35 מתחמי תצוגה, כל אחד מהם תמונה חיה מההיסטוריה או מהתרבות. המוזיאון נחנך ביוני 1973, חודשים ספורים בלבד לפני מלחמת יום הכיפורים - טיימינג שהפך אותו כמעט בעל כורחו לקפסולת זמן של ישראל האופטימית של ערב המלחמה. תוך זמן קצר הוא הפך לתחנת חובה: טיולים שנתיים, סבים עם נכדים, ותיירים שרצו לראות איך נראית גרסה עברית לרעיון הכי בריטי שיש.

מה ראו בפנים: מבן-גוריון ועד מארי אנטואנט

המסלול בין 35 התצוגות נבנה כרצף של תמונות חיות, בדיוק בשיטה שהכתיבו מוזיאוני השעווה הגדולים בעולם: לא שורת פסלים על כן, אלא סצנות שלמות עם תפאורה, תאורה ותלבושות אמיתיות.

ההנהגה הישראלית בשעווה

לב המוזיאון היה ישראלי לחלוטין: דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, משה דיין ויצחק רבין ייצגו את ההנהגה; בנימין זאב הרצל ויוסף טרומפלדור את המיתוסים המכוננים; ש"י עגנון וחנה רובינא את התרבות. דור שלם של ילדים ישראלים זוכר את הרגע שבו עמד מול גולדה מאיר בגובה אמיתי - כתב שנדרש לנושא שנים אחר כך באחד ממגזיני הפנאי התל אביביים הודה שדמות השעווה שלה הפחידה אותו כילד יותר מכל פינת האימה.

אורחים מהעולם הגדול

לצד הפנתיאון המקומי הוצבו גם כוכבים בינלאומיים: הנשיא ג'ון קנדי, האפיפיור פאולוס השישי ואפילו מארי אנטואנט, לצד בדרנים, זמרים וספורטאים ישראלים אהובים - בהם צביקה פיק, שהבובה שלו עוד תחזור לסיפור הזה בהמשך. התמהיל הזה, מקומי ובינלאומי ביחד, הקדים את זמנו: זו בדיוק הנוסחה שסניפי הרשתות הגדולות עובדים לפיה עד היום.

הפריטים האותנטיים - והפינה שהפחידה את כולם

מה שהבדיל את המוזיאון מתצוגת בובות רגילה היו הפריטים האמיתיים ששולבו בתצוגות: בין היתר הוצגו בו משקפיים של אדולף אייכמן וגלימה מקורית של האפיפיור פאולוס השישי. ולמי שחשב שמדובר במוזיאון ממלכתי ומנומס - הייתה גם פינה אפלה בסגנון חדרי האימה של מאדאם טוסו: מבקרים מאותן שנים מתארים בזיכרונותיהם ברשת שחזור שעווה מצמרר של רצח השחקנית שרון טייט בידי כנופיית צ'ארלס מנסון. שילוב כזה של ממלכתיות וסנסציה היה נועז מאוד בישראל של שנות ה-70, והוא בדיוק מה שהפך את הביקור לחוויה שמספרים עליה עשרות שנים אחרי.

מגדל שלום: עיר שעשועים אנכית בלב תל אביב

אי אפשר להבין את מוזיאון השעווה בלי להבין את הבניין שאירח אותו. מגדל שלום מאיר נחנך ב-1965 כגורד השחקים הראשון של ישראל - 34 קומות ו-129 מטר שהפכו אותו בזמנו לבניין הגבוה במזרח התיכון. הוא נבנה על חורבות גימנסיה הרצליה האגדית, הריסה שכאבה לתל אביבים כל כך עד שהיא נחשבת עד היום לרגע שהצית את תנועת השימור העירונית.

הכל תחת קורת גג אחת

בשיא ימיו היה המגדל עיר שעשועים אנכית של ממש, והמוזיאון היה רק חלק מהמארג:

• כלבו שלום (1965-1989) - הכלבו הפרטי הראשון בישראל, עם המדרגות הנעות המפורסמות שילדים באו במיוחד בשבילן
• מצפה שלום (1966-1999) - מרפסת תצפית עם טלסקופ ומסעדה בקומות העליונות
• מיירלנד (1975-1994) - לונה פארק קטן על הגג התחתון, כולל גלגל ענק שפורק מזמן
• באולינג במרתף - בחלל שתוכנן במקור לשמש תחנת רכבת תחתית שלא נבנתה
• ומוזיאון השעווה בקומות התחתונות - הדובדבן התרבותי של הקומפלקס

למה זה עבד כל כך טוב

בשנות ה-70 זה היה בדיוק מרכז הכובד של תל אביב: רחוב הרצל היה עורק מסחרי ראשי, שוק הכרמל ונחלת בנימין במרחק הליכה, והמגדל עצמו היה סמל הקדמה הישראלית. משפחה יכלה לבלות יום שלם בלי לצאת מהבניין - לקנות בכלבו, לעלות למצפה, להסתובב בין בובות השעווה ולסיים בגלגל הענק. מעט מאוד אטרקציות ישראליות הציעו אז חבילה כזאת, וזו בדיוק הסיבה שהמקום נחרט עמוק כל כך בזיכרון הקולקטיבי.

הדעיכה: למה המוזיאון נסגר ב-1995

הסוף לא הגיע ביום אחד. במהלך שנות ה-80 וה-90 זז מרכז הכובד של תל אביב צפונה, רחוב הרצל איבד את מעמדו המסחרי, ותרבות הפנאי הישראלית עברה לקניונים ממוזגים מהדור החדש. כלבו שלום נסגר, מיירלנד פורק, והמוזיאון נשאר לבדו בבניין שהלך והתרוקן מקהל.

המכה הסופית

על פי התיעוד בעיתונות ובערכים ההיסטוריים, מכירת מגדל שלום למשקיעים אמריקאים לוותה בירידה דרסטית במספר המבקרים, והמוזיאון - שמלכתחילה היה תלוי בתנועת הקהל של הבניין כולו - פשוט לא החזיק מעמד כלכלית. ב-1995, אחרי יותר משני עשורים של פעילות, ירד המסך. בלי טקס, בלי כותרות ענק - עוד מוסד תל אביבי שנעלם בשקט, ורק שנים אחר כך התחילו הגעגועים.

מה קרה לבובות

וכאן החלק שהכי מפתיע את מי ששואל: הבובות לא נזרקו. על פי הפרסומים, רוב הדמויות אוחסנו במחסן ממוזג של משפחת שלום, שם הן שמורות הרחק מעיני הציבור. יוצא דופן אחד ומשעשע במיוחד: צביקה פיק, שקיבל לידיו ב-2004 את בובת השעווה של עצמו - כנראה המקרה היחיד בישראל של אדם שגר תחת קורת גג אחת עם הכפיל שלו משעווה. עיתונאים שסיירו בקומות הנטושות של המגדל לאורך השנים תיארו מפגשים מצמררים עם דמויות שעווה ששכחו שם, תיאורים שרק הגבירו את ההילה המסתורית סביב האוסף הגנוז.

מה שרד: המשוררים שעדיין יושבים בבית הקפה

הנה הסוד ששווה את העצירה גם היום: שש דמויות שעווה מהמוזיאון עדיין מוצגות לציבור, בחינם, בקומת הכניסה של מגדל שלום ליד הכניסה המערבית. חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי והשחקנית חנה רובינא - כולם פרי מלאכתו של הפסל מיכאל רפופורט - מסודרים סביב שולחן בית קפה בהשראת בתי הקפה של דיזנגוף בשנות ה-50, כאילו קפאו באמצע ויכוח ספרותי. זו אחת התמונות הסוריאליסטיות והמתוקות שאפשר לפגוש בתל אביב, ורוב העוברים ושבים בכלל לא יודעים שהיא שם.

מרכז המבקרים - נוסטלגיה תל אביבית בחינם

באותו לובי פועל מרכז מבקרים המוקדש לתולדות תל אביב, והוא משלים את החוויה: קיר הפסיפס המונומנטלי של נחום גוטמן שמספר את קורות העיר, פסיפס נוסף של דוד שריר על הקיר שממול, פנס הרחוב הראשון של תל אביב שפעל בנפט ואחר כך בחשמל, דגם של העיר בשנותיה הראשונות ואוסף צילומים היסטוריים. הכניסה חופשית בימי הפעילות של הבניין - מדובר בבניין משרדים, כך שהביקור אפשרי בימי חול, וכדאי לוודא שעות מראש. העירייה אף מקיימת מדי פעם סיורים מודרכים במגדל - שווה לבדוק בלוח הסיורים העירוני.

איך משלבים את זה בסיבוב תל אביבי

הבניין ניצב בין רחוב הרצל לרחוב אחד העם, נקודת פתיחה מושלמת לסיבוב נוסטלגיה: מדרחוב נחלת בנימין עם דוכני האמנים (בימי שלישי ושישי) נמצא ממש מעבר לפינה, שוק הכרמל במרחק שתי דקות, ובבית העצמאות שבשדרות רוטשילד ממשיכים את מסע ההיסטוריה העברית. שעה בלובי של מגדל שלום לפני השוק - ויש לכם בוקר תל אביבי שלם שלא עולה שקל.

למה אין היום מוזיאון שעווה בישראל?

זו השאלה שכל מי שמתגעגע שואל, והתשובה כלכלית וברוטלית. בובת שעווה אחת ברמה של הרשתות הגדולות היא פרויקט של חודשי עבודה ועלות של מאות אלפי שקלים - פירוט מלא של המספרים המסחררים אפשר למצוא בסקירה על כמה באמת עולה לבנות בובת שעווה אחת. מוזיאון תחרותי צריך עשרות דמויות, ואחר כך תחזוקה אינסופית: שיער שמתרפט, תלבושות שדוהות, שעווה שרגישה לחום - אתגר לא טריוויאלי במזרח התיכון - ודמויות שחייבות להתחלף כשהסלבס של אתמול נשכחים.

גם הרשתות הגדולות סוגרות סניפים

מי שחושב שזו בעיה ישראלית בלבד, שיביט סביב: אפילו רשת מאדאם טוסו, עם כל המותג והניסיון, סגרה סניפים בשנים האחרונות - הסיפור המלא של הסניף באיסטנבול שנסגר וקורותיו של סניף בייג'ינג מלמדים שמוזיאון שעווה שורד רק בערים עם זרם תיירות אדיר וקבוע. השוק הישראלי, עם כל החן שבו, פשוט קטן מדי עבור השקעה בסדר גודל כזה, ותנודתיות התיירות באזור לא עוזרת.

הפרדוקס הנוסטלגי

וכך נוצר מצב מוזר: ישראל היא אחת המדינות היחידות שבהן פעם היה מוזיאון שעווה מצליח - ועכשיו אין. הגעגוע קיים, קבוצות הנוסטלגיה ברשת מעלות שוב ושוב תמונות מהמוזיאון של מגדל שלום, אבל אף יזם לא הרים את הכפפה מאז 1995. עד שזה יקרה, אם בכלל, הישראלים ממשיכים לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב - לפגוש בובות שעווה בחו"ל.

איפה פוגשים בובות שעווה כשטסים מתל אביב

החדשות הטובות: הסניף הקרוב ביותר של מאדאם טוסו נמצא טיסה ישירה של כשלוש שעות וחצי מנתב"ג - בדובאי. הסניף שוכן באי בלו ווטרס (Bluewaters) לצד הגלגל הענק המפורסם של העיר, ומציג יותר מ-60 דמויות בשבעה אזורים - ממנהיגים ובוליווד ועד מסיבת מוזיקה של כוכבי-על. את הכניסה מסדרים מראש עם כרטיס כניסה למאדאם טוסו דובאי, וכל הפרטים על הסניף עצמו מחכים בעמוד המוקדש למאדאם טוסו בדובאי. מבקרים ישראלים מדווחים ברשתות שהסניף קטן יחסית ולכן כמעט אף פעם לא עמוס - יתרון אמיתי למי שרוצה תמונות בלי להידחף.

האופציות האירופאיות

מי שטס מערבה מסודר לא פחות: לונדון, אמסטרדם, ברלין ווינה - כולן במרחק טיסה ישירה מתל אביב וכולן עם מוזיאוני שעווה מהשורה הראשונה. השוואה מסודרת בין כולם, כולל למי מתאים כל סניף, נמצאת בדירוג הגדול של מוזיאוני השעווה באירופה.

טיפ למשפחות שגדלו על הסיפור

אם אתם דור שזוכר את מגדל שלום ורוצה להעביר את החוויה לילדים - דובאי היא הבחירה המשתלמת מישראל: טיסה קצרה, דמויות שהילדים באמת מכירים מהמסכים, ואפשרות לשדרג ליום שלם עם כרטיס משולב של מאדאם טוסו ומרפסת התצפית The View at the Palm. ככה סוגרים מעגל: מהמצפה של מגדל שלום למרפסת תצפית על הדקל של דובאי, עם בובות שעווה באמצע.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• מוזיאון השעווה פעל בקומות התחתונות של מגדל שלום מאיר בין 1973 ל-1995 - מוזיאון השעווה היחיד שהיה אי פעם בישראל
• הוצגו בו כ-100 בובות ב-35 תצוגות, כולל פריטים אותנטיים כמו משקפיים של אייכמן וגלימת האפיפיור פאולוס השישי
• שש דמויות שעווה של ביאליק, לאה גולדברג, אלתרמן, פן, שלונסקי וחנה רובינא מוצגות עד היום בחינם ליד הכניסה המערבית
• מרכז המבקרים בלובי המגדל פתוח בימי חול וללא תשלום - שווה לוודא שעות מראש כי מדובר בבניין משרדים
• רוב הבובות המקוריות לא הושמדו אלא אוחסנו במחסן ממוזג; צביקה פיק קיבל לידיו את הבובה של עצמו
• אין כיום מוזיאון שעווה פעיל בישראל - הקרוב ביותר הוא מאדאם טוסו דובאי, טיסה ישירה קצרה מתל אביב

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לחפש את המוזיאון עצמו בקומות המגדל - הוא נסגר ב-1995; מה ששרד מוצג בקומת הכניסה בלבד
• להגיע בסוף שבוע - מגדל שלום הוא בניין משרדים שפתוח למבקרים בימי חול
• לבלבל בין מוזיאון השעווה ההיסטורי למרכז המבקרים הנוכחי, שמוקדש לתולדות תל אביב ולא לבובות
• להניח שהבובות נזרקו לפח - רובן קיימות ושמורות במחסן ממוזג, פשוט לא מוצגות
• לתכנן ביקור ב"מאדאם טוסו ישראל" - סניף כזה מעולם לא היה ואין; הקרוב ביותר בדובאי
• לפספס את פסיפסי הענק של נחום גוטמן ודוד שריר באותו לובי - הם חלק מאותה חוויית נוסטלגיה בחינם

שאלות נפוצות

באילו שנים פעל מוזיאון השעווה במגדל שלום?

המוזיאון נחנך ביוני 1973 ופעל עד 1995 - יותר משני עשורים בקומות התחתונות של מגדל שלום מאיר. העבודה על הבובות החלה כבר בסביבות 1971, עם צוות אמני שעווה שהגיע במיוחד מהונג קונג.

כמה בובות שעווה הוצגו במוזיאון ומה היה מיוחד בהן?

כ-100 בובות ב-35 תצוגות: בן-גוריון, גולדה מאיר, דיין ורבין לצד הרצל, טרומפלדור, עגנון, קנדי ומארי אנטואנט. בתצוגות שולבו פריטים אותנטיים נדירים, בהם משקפיים של אדולף אייכמן וגלימה מקורית של האפיפיור פאולוס השישי.

למה נסגר מוזיאון השעווה בתל אביב?

שילוב של גורמים: מרכז העיר זז צפונה, תרבות הפנאי עברה לקניונים, ומכירת המגדל למשקיעים אמריקאים לוותה בירידה דרסטית במבקרים. ב-1995 המוזיאון קרס כלכלית ונסגר סופית.

מה אפשר לראות היום מהמוזיאון?

שש דמויות שעווה שפיסל מיכאל רפופורט - ביאליק, לאה גולדברג, אלתרמן, אלכסנדר פן, שלונסקי וחנה רובינא - יושבות סביב שולחן בית קפה בהשראת דיזנגוף של שנות ה-50, ליד הכניסה המערבית של המגדל. הכניסה חופשית בימי חול.

איפה נמצאות שאר הבובות המקוריות?

על פי הפרסומים, רוב הבובות אוחסנו במחסן ממוזג של משפחת שלום ואינן מוצגות לציבור. חריג משעשע: הזמר צביקה פיק קיבל לידיו את בובת השעווה של עצמו.

האם יש היום מוזיאון שעווה בישראל?

לא. מאז סגירת המוזיאון במגדל שלום לא פעל בישראל אף מוזיאון שעווה. הסניף הקרוב ביותר של מאדאם טוסו נמצא בדובאי - טיסה ישירה של כשלוש שעות וחצי מתל אביב - ובאירופה מחכות האופציות של לונדון, אמסטרדם, ברלין ווינה.