מוזיאון השעווה בדבלין - National Wax Museum Plus - שוכן בבניין לפאייט ההיסטורי ברחוב וסטמורלנד 22-25, שתי דקות הליכה מטריניטי קולג' וצמוד לגשר או'קונל. שלוש קומות של בובות שעווה: חדר סופרים איריים, חדר אימה במרתף, אולפן הקלטות ומבוך מראות. כרטיס מבוגר עולה בסביבות 17-19 אירו, והשורה התחתונה - שעה עד שעתיים מהנות מאוד, במיוחד למשפחות וביום גשום.
מוזיאון השעווה בדבלין - כרטיס דיגיטלי מראש
מדלגים על התור בקופה עם כרטיס בנייד, ביטול חינם עד 24 שעות לפני. ביום גשום בדבלין - זה ההבדל בין להיכנס מיד לבין להירטב בתור.
בדיקת זמינות ומחיר ←מי שמכיר את מאדאם טוסו בלונדון או את גרווין בפריז צריך לכייל ציפיות: זה לא סניף של רשת עולמית אלא מוזיאון עצמאי לחלוטין, שנפתח עוד ב-1983 והפך למוסד אירי אהוב. במקום להתחרות בזוהר ההוליוודי, הוא עושה משהו שאף מוזיאון שעווה אחר בעולם לא מציע - חדר שלם לסופרים האיריים הגדולים, כספות זמן שמספרות אלף שנות היסטוריה אירית, ואפילו חדר שמוקדש כולו לסדרת הקאלט Father Ted. התוצאה מוזרה, מצחיקה, לפעמים מרגשת - ואירית עד העצם.
ה"פלוס" שבשם הוא לא סתם קישוט שיווקי: אולפן הקלטות עם ציוד מיקס אמיתי, מסך ירוק, מבוך מראות ואזור מדע אינטראקטיבי הופכים את הביקור מהליכה שקטה בין פסלים לחוויה שילדים יוצאים ממנה מזיעים ומרוצים.
איפה נמצא מוזיאון השעווה ואיך מגיעים אליו
מוזיאון השעווה הלאומי יושב בנקודה הכי מרכזית שאפשר לדמיין בדבלין: רחוב וסטמורלנד 22-25, בפינת רחוב דוליאר, ממש מול גשר או'קונל - הגשר המפורסם שרוחבו גדול מאורכו, אחד הבודדים באירופה עם נתון כזה. טריניטי קולג' נמצא שתי דקות הליכה דרומה, ורובע טמפל בר גובל ברחוב ממש - וסטמורלנד הוא הגבול המזרחי שלו, כך שהפאבים במרחק פנייה אחת.
תחבורה: הרכבת הקלה עוצרת בפתח
תחנת Westmoreland של הלואס (הרכבת הקלה, הקו הירוק) נמצאת על המדרכה של המוזיאון - נסיעה בודדת עולה בסביבות 2 אירו עם כרטיס Leap. אוטובוסי שדה התעופה Aircoach ו-Dublin Express עוצרים גם הם ברחוב וסטמורלנד עצמו, כך שאפשר לרדת מהמזוודות ישר אל הדמויות: נסיעה מהשדה אורכת 25-35 דקות ועולה 7-8 אירו לכיוון, לעומת 25-35 אירו למונית. מי שמגיע ברכב יחנה ב-Q-Park שברחוב פליט הסמוך, דקה הליכה משם.
הבניין של הצלם המלכותי
בניין לפאייט עצמו שווה עצירה לפני הכניסה: מבנה ויקטוריאני מאבן פורטלנד משנות ה-90 של המאה ה-19, עם גרגוילים מגולפים וקשתות גותיות, שמשקיף ישר במורד רחוב או'קונל. את שמו הוא מקבל מסטודיו הצילום של משפחת לפאייט - ג'יימס לפאייט היה הצלם המלכותי של המלכה ויקטוריה בדבלין. יש משהו פיוטי בכך שמוזיאון שכל עניינו דיוקנאות מושלמים של מפורסמים שוכן דווקא בביתם של גדולי צלמי הדיוקנאות של העיר.
מוזיאון נודד עם היסטוריה
המוזיאון נפתח ב-1983 ברחוב גרנבי שליד כיכר פרנל, שם הפך לציון דרך עירוני בזכות פסל ענק של הגיבור המיתולוגי קוחולין שטיפס על החזית. אחרי סגירה ב-2005 ותחנת ביניים בפוסטר פלייס שליד טמפל בר, הוא נפתח מחדש במשכנו הנוכחי ב-2017 - הפעם על שלוש קומות ו-13,000 רגל רבועות, כולל מרתפי כספות אמיתיים ששימשו פעם לאחסון זהב.
כניסה לכל שלוש הקומות - כולל האולפן והמבוך
כרטיס הכניסה כולל את חדר הסופרים, חדר Father Ted, אולפן ההקלטות עם הציוד של ריהאנה ומבוך המראות. הזמנה גמישה עם ביטול חינם.
בדיקת זמינות ומחיר ←שלוש קומות של שעווה - מה רואים בפנים
המסלול בנוי כרצף של אזורים נושאיים, בלי סדר מחייב - מקבלים מפה בכניסה ומשוטטים חופשי. מי שרגיל לרשתות הגדולות יבחין מיד בהבדל סגנוני: הדמויות כאן מפוסלות בסטודיו מקומי, חלקן מדויקות להפליא (האיריות בדרך כלל מוצלחות במיוחד) וחלקן נוטות לסגנון מעט קריקטורי. זה חלק מהקסם - ומחומר הצחוקים של המבקרים.
אולם המפורסמים
הגרנד הול מרכז את הכוכבים: קולין פארל, ליאם ניסן ופירס ברוסנן מייצגים את הוליווד האירית, ולצידם אלביס, דיוויד בואי, טינה טרנר ומייקל ג'קסון. הפינה האירית גאה במיוחד - בונו ו-U2, פיל לינוט מת'ין ליזי, ואן מוריסון ואפילו הצמד ג'דוורד עם בלורית השעווה המפורסמת. בין הדמויות המוצגות כיום גם טיילור סוויפט בלוק של סיבוב ההופעות הגדול שלה - דמות שעלתה למוזיאון כ-40 אלף אירו ועוררה דיון סוער ברשתות על רמת הדמיון. טיפ מצלמות: רוב הדמויות עומדות בגובה אמיתי ובלי גדרות, אז אפשר להתקרב ממש - כמה טריקים לתמונות מושלמות עם בובות שעווה ישדרגו את האלבום.
כספות הזמן של ההיסטוריה האירית
במרתפי הכספות הישנים מחכה מסע כרונולוגי מרשים באמת: פטריק הקדוש, הקלטים, ויקינגים שוחטים נזירים, הרעב הגדול, מרד 1916 והסכמי השלום בצפון אירלנד. דניאל או'קונל, מייקל קולינס ואיימון דה ולרה מקבלים סצנות דרמטיות, וג'רי אדמס ניצב באנדרטת תהליך השלום. לישראלים שההיסטוריה האירית זרה להם - זו דרך מהירה ומוחשית להבין על מה כל האנדרטאות בעיר.
עולמות הפנטזיה והיער הקסום
אזור הפנטזיה מפגיש את דארת' ויידר, דנריס טארגריין עם הדרקון דרוגון וגולום השומר על "האוצר" שלו. עולם הילדים מלא בהארי פוטר, משפחת סימפסון, צבי הנינג'ה וספיידרמן, וביער הקסום מסתתרים לפרקונים, דרואידים וגיבורי המיתולוגיה האירית - כולל קוחולין האגדי. זה האזור שבו ההורים מאבדים את הילדים לחצי שעה טובה.
מחלבת הגינס - הסיור עם הפינטה על הגג
רבע שעה מהמוזיאון: שבע קומות של סיפור הבירה האירית, ובסוף פינטה בגרביטי בר עם נוף 360 מעלות על כל דבלין. הכרטיס הכי מבוקש בעיר - שווה להזמין מראש.
בדיקת זמינות ומחיר ←חדר הסופרים האיריים וחדר Father Ted
שני החדרים האלה הם הסיבה שחובבי מוזיאוני שעווה מכל העולם עושים עצירה בדבלין - אין להם מקבילה בשום סניף של מאדאם טוסו.
הסופרים הגדולים - ג'ויס, ויילד, ייטס ובקט
דבלין היא עיר ספרות של אונסק"ו עם ארבעה זוכי פרס נובל לספרות, וחדר הסופרים מציב את ענקי הכתיבה האירים בסצנת פאב אחת נינוחה: ג'יימס ג'ויס עם המשקפיים העגולים, אוסקר ויילד המשועשע, ויליאם באטלר ייטס וסמואל בקט. מאז שמוזיאון הסופרים של דבלין סגר את שעריו לתמיד, זה כמעט המקום היחיד בעיר שבו "פוגשים" את כולם פנים אל פנים. לקוראים ישראלים יש כאן רגע מיוחד מול ג'ויס: גיבור יוליסס, ליאופולד בלום, הוא יהודי דבלינאי - וג'ויס עצמו תיאר את הרומן כ"אפוס של שני עמים - ישראל ואירלנד". מי שנדלק על הזווית הספרותית ימצא בעיר סיור פאבים ספרותי מוערך בהובלת שחקנים - Dublin Literary Pub Crawl - שיוצא מדי ערב מפאב The Duke ומסתיים אחרי שתי שעות של שירה, גיחוך וגינס.
חדר Father Ted - עלייה לרגל לקראגי איילנד
Father Ted היא קומדיית פולחן אירית משנות התשעים על שלושה כמרים גולים באי נידח - באירלנד היא שוות ערך תרבותית ל"זהו זה" אצלנו. החדר משחזר את בית הכומר מהסדרה כולל הטפט המקורי המזוהה, ובו דמויות השעווה של האב טד (השחקן דרמוט מורגן המנוח) והאב דוגל התמים. מבקרים מדווחים שוב ושוב שאלה שתי הדמויות המדויקות ביותר בכל המוזיאון - גם מי שמעולם לא ראה פרק יזהה שמדובר במלאכת מחשבת. לחובבי הסדרה זו עלייה לרגל של ממש.
ה"פלוס" - אולפן הקלטות, מבוך מראות ומדע
החלק האינטראקטיבי הוא מה שמבדיל את דבלין ממוזיאוני שעווה קלאסיים, והוא כלול במחיר הכרטיס - שווה לתכנן לו זמן.
אולפן Wax Factor - להקליט שיר על ציוד של ריהאנה
אולפן ההקלטות המתוקתק בקומה העליונה מצויד בקונסולת מיקס אמיתית ששימשה בעבר את ריהאנה, סנואו פטרול ומייקל ג'קסון - לא תפאורה, הציוד האמיתי. נכנסים לתא, בוחרים שיר (מ-Billie Jean ועד להיטי היי סקול מיוזיקל), מקליטים קליפ - ומי שרוצה קונה את התוצר בחנות ביציאה. יש גם חדר מסך ירוק שמשתיל אתכם לתמונות עם הדמויות, ואולפן צילום משפחתי.
מבוך המראות
מבוך מראות מסחרר מוביל בין האזורים - נשמע כמו גימיק, אבל הוא מבלבל באמת, וילדים חוזרים אליו שוב ושוב. טיפ שחוזר בדיווחי מבקרים: ללכת לאט עם יד קדימה, הקירות באמת שקופים.
מדע, ילדים ויד שעווה למזכרת
אזור המדע והתגליות מציג ממציאים ומדענים אירים עם התנסויות ידיים-על-הכל שמתאימות לגילאי בית ספר, ואזור הילדים הצבעוני עמוס דמויות מצוירות ועוגות שעווה מפתות. בחנות שביציאה מחכה אטרקציית ה-Wax Hands: טובלים את היד בשעווה חמה ומקבלים העתק צבעוני של כף היד - החל מ-10 אירו בערך, ומדי פעם המוזיאון מריץ מבצע שמצרף יד שעווה חינם לכל כרטיס. שימו לב שמכונת הידיים נסגרת בשש בערב. משפחות שמתלבטות לאן לקחת את הקטנים ימצאו השוואה מפורטת במוזיאוני השעווה המתאימים ביותר לילדים.
חדר האימה - דרקולה חוזר הביתה
מעטים יודעים שדרקולה הוא בעצם דבלינאי: בראם סטוקר, מחבר הרומן המיתולוגי, נולד בפרבר קלונטרף של דבלין ולמד בטריניטי קולג' שמעבר לכביש. חדר האימה שבמרתף המוזיאון הוא מחווה מוצהרת לבן העיר - הרוזן שוכב בארון הקבורה שלו, ולצידו האניבל לקטר, פרדי קרוגר ושאר מרעין בישין בתאורה אפלולית ופסקול מטריד.
עד כמה זה באמת מפחיד
כאן דווקא מגיעה הפתעה: בניגוד לחדרי אימה תפלים במוזיאונים רבים, מבקרים מבוגרים מדווחים שהמרתף הדבלינאי מפחיד באמת - החושך, הצפיפות והדמויות ההיפר-ריאליסטיות עושים את העבודה, במיוחד כשמגיעים בשעה שקטה והמרתף ריק. באירועים מיוחדים כמו "לילה במוזיאון השעווה" ובעונת ליל כל הקדושים מסתובבים בו שחקנים חיים, והעיר כולה חוגגת באוקטובר את פסטיבל בראם סטוקר - תזמון מנצח למי שאוהב את הז'אנר. חובבי המוזרויות ימצאו עוד השראה במוזיאוני השעווה המוזרים בעולם.
למי זה לא מתאים
המוזיאון עצמו מציין אזהרת הורים לגילאי 16 ומטה, ובשטח אין הרבה שילוט הדרגתי - נכנסים ומיד חשוך. עם ילדים רגישים או מתחת לגיל 10 פשוט מדלגים: המסלול מאפשר לעקוף את המרתף לגמרי, וצוות הקבלה ישמח לסמן על המפה את נקודת העקיפה. משפחות עם ילדים אמיצים-חלקית יכולות לשלוח מבוגר אחד לסיור מקדים של דקה לפני שמחליטים.
כרטיסים, מחירים והזמנה חכמה
מחירי הקופה נעים סביב 17-19 אירו למבוגר, 11-13 אירו לילד (5-11), בסביבות 15 אירו לנוער וכרטיס משפחתי לזוג הורים ושני ילדים ב-45-59 אירו, תלוי בעונה ובמבצעים. ילדים עד גיל 4 נכנסים חינם, וסטודנטים עם תעודה בתוקף מקבלים הנחה. לשם השוואה - מאדאם טוסו לונדון גובה מעל 29 ליש"ט בהזמנה מוקדמת וגרווין בפריז סביב 28 אירו, כך שדבלין היא מהזולות שבבירות השעווה הגדולות.
למה להזמין אונליין מראש
שתי סיבות: מחיר ותור. בהזמנה מקוונת המחיר כמעט תמיד נמוך מהקופה, ובעיקר - דבלין היא עיר שיורד בה גשם כמעט 150 יום בשנה, וביום גשום כל תיירי העיר נזכרים במוזיאון המקורה באותו רגע. כרטיס דיגיטלי עם כניסה מהירה חוסך תור רטוב. אפשר להזמין כרטיס כניסה דרך GetYourGuide עם ביטול חינם, דרך Tiqets שמציעה גם חבילות משולבות עם אטרקציות נוספות בעיר, דרך Headout עם ביטול עד 24 שעות לפני, או בכרטיס עוקף-תור של Viator.
הטריק של חובבי האטרקציות
מי שמתכנן יומיים עמוסים בדבלין ייקח בחשבון את ה-Dublin Pass של Go City: כרטיס הפאס המשולב כולל את מוזיאון השעווה חינם לצד עשרות אטרקציות נוספות, כולל מחלבת הגינס - ומשתלם כבר משלוש-ארבע כניסות ביום.
מתי לבוא, כמה זמן נשארים ולמי זה מתאים
המוזיאון פתוח כל ימות השבוע משעות הבוקר (בדרך כלל מ-10:00) עד הערב, כשהכניסה האחרונה היא כשעה לפני הסגירה - שווה לוודא שעות מדויקות באתר הרשמי לפני שמגיעים, כי הן משתנות בין עונות.
השעה הכי טובה להגיע
הנוסחה פשוטה: דקה אחרי פתיחת הדלתות בבוקר יום חול - המוזיאון כמעט ריק, הדמויות פנויות לצילומים בלי ממתינים ברקע, וחדר האימה מפחיד פי שניים כשאתם לבד. הצהריים הם שעת השיא, במיוחד בסופי שבוע, בחופשות בתי הספר האיריות - וכאמור, בכל פעם שמתחיל גשם. ביקור ממוצע אורך 60-90 דקות; חובבי צילום ומשפחות עם ילדים שמתמכרים לאולפן ולמבוך ימלאו בקלות שעתיים.
למי כן - ולמי פחות
מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים בגילאי 5-14, לחובבי תרבות פופ ולכל מי שמחפש אטרקציה מקורה ומרכזית ביום סגריר. פחות מתאים למי שמצפה לסטנדרט הדיוק של הרשתות הבינלאומיות: חלק מהדמויות כאן מעוררות חיוך יותר מאשר תדהמה, וזה חלק מהעניין. הסאגה המפורסמת ביותר היא דמותה של שינייד או'קונור - הגרסה הראשונה הוסרה בבושת פנים אחרי ביקורת קשה מהמשפחה, והמוזיאון פיסל אותה מחדש בקפידה. את הגרסה המחודשת יצר פי ג'יי הראטי, הפסל שעיצב את דמויות הבית כמעט לבדו לאורך ארבעה עשורים - אמן שהתקבל לתפקיד אחרי "אודישן" בפאב דבלינאי שבו פיסל ראש של נשיא אירי. מי שרוצה למדוד את דבלין מול המתחרות ימצא את הדירוג הגדול של מוזיאוני השעווה באירופה.
הזווית הישראלית ומה עוד עושים בסביבה
דבלין נעשתה נגישה מאוד לישראלים: כשפועלת טיסה ישירה מתל אביב היא אורכת כחמש-שש שעות בלבד, ובשאר הזמן קונקשן נוח דרך מרכז אירופה. ישראלים אינם זקוקים לוויזה לשהות תיירותית קצרה - רק דרכון בתוקף. את מחירי הטיסות המשתלמים משווים בסקיינר. יוקר המחיה בדבלין דומה לתל אביב, ודווקא על הרקע הזה כרטיס של 17-19 אירו לשעה וחצי של בידור מקורה הוא עסקה הוגנת בהחלט - בערך חצי ממחיר מאדאם טוסו לונדון.
איפה לישון ואיך לשלב ביום סיור
רוב הישראלים מתאכסנים סביב רחוב או'קונל או טמפל בר - שניהם במרחק 3-5 דקות הליכה מהמוזיאון, כך שקל לשלב אותו כתחנת ביניים. מסלול יום קלאסי: בוקר בטריניטי קולג' עם כרטיס מהיר לספר קלס ולטירת דבלין, צהריים במוזיאון השעווה, אחר צהריים של שיטוט בין רחוב גרפטון לפסל מולי מלון המצולם, ולקראת ערב סיור במחלבת הגינס עם פינטה בבר הפנורמי שעל הגג. את הערב מסיימים חזרה בטמפל בר, ובדרך חוצים את גשר ההפני המצולם ביותר בעיר.
הערת שוליים היסטורית לחובבי הז'אנר
דבלין כתובה בדנ"א של עולם השעווה יותר משנדמה: מארי טוסו עצמה - האישה שמאחורי האימפריה - הציגה את אוסף הדמויות שלה בגלריית שייקספיר ברחוב אקסצ'קר בדבלין עוד ב-1804, עשורים לפני שקבעה את מושבה בלונדון. כשניסתה לחזור לאירלנד ב-1821, ספינתה נטרפה מול החוף ורבות מדמויות השעווה שלה אבדו בים האירי. הרשת שהקימה לא שבה לדבלין מאז - והעיר, בסופו של דבר, בנתה לעצמה מוזיאון משלה. עוד על ראשית הז'אנר במוזיאוני השעווה הוותיקים בעולם.
| סוג כרטיס | מחיר בקירוב | הערות |
|---|---|---|
| מבוגר (18+) | 17-19 אירו | זול יותר בהזמנה מקוונת מראש |
| סטודנט / אזרח ותיק | בסביבות 17 אירו | בהצגת תעודה בתוקף |
| נוער (12-17) | בסביבות 15 אירו | כולל את כל אזורי המוזיאון |
| ילד (5-11) | 11-13 אירו | חדר האימה לא מומלץ לגיל הזה |
| כרטיס משפחתי (2+2) | 45-59 אירו | החיסכון המשמעותי ביותר למשפחות |
| מתחת לגיל 4 | חינם | בליווי מבוגר משלם |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הזמנה מקוונת מראש זולה יותר מהקופה וכוללת בדרך כלל ביטול חינם וכניסה מהירה - קריטי בימי גשם, כשכל העיר נוהרת פנימה
- תחנת הלואס Westmoreland (הקו הירוק) נמצאת ממש בפתח המוזיאון, וטריניטי קולג' וטמפל בר במרחק 2-3 דקות הליכה
- ביקור ממוצע אורך 60-90 דקות; הכניסה האחרונה היא כשעה לפני הסגירה
- ילדים עד גיל 4 נכנסים חינם, ומדי פעם רץ מבצע של יד שעווה (Wax Hands) חינם עם כל כרטיס - המכונה נסגרת בשש בערב
- חדר האימה במרתף מלווה באזהרת הורים עד גיל 16 - עם ילדים קטנים פשוט עוקפים אותו במסלול
- השעה השקטה ביותר היא מיד עם הפתיחה בבוקר יום חול - מושלם לתמונות בלי אנשים ברקע
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להגיע בצהרי יום גשום בלי כרטיס מראש - התור בקופה הוא בדיוק המקום שבו כל תיירי דבלין נפגשים
- לצפות לגודל ולליטוש של מאדאם טוסו לונדון - זה מוזיאון עצמאי, קטן יותר ואירי באופיו, וחלק מהדמויות קריקטוריות בכוונה או שלא
- לפספס את חדר הסופרים או את חדר Father Ted - שני החדרים שאין באף מוזיאון שעווה אחר בעולם
- להכניס ילדים קטנים לחדר האימה שבמרתף - אין שילוט הדרגתי בפנים, והוא מפחיד באמת
- לשלם מחיר מלא בקופה כשהזמנה מקוונת או Dublin Pass חוסכים כסף משמעותי
- להגיע עם עגלת תינוק בשעות העומס - המעברים צרים והמוזיאון ממליץ בעצמו על מנשא
שאלות נפוצות
כמה זמן אורך ביקור במוזיאון השעווה בדבלין?
רוב המבקרים מסיימים תוך 60-90 דקות. משפחות עם ילדים שמתעכבים באולפן ההקלטות, במבוך המראות ובאזורי האינטראקציה מגיעות בקלות לשעתיים. ההנהלה עצמה מדברת על 40-45 דקות למי שממהר - אבל חבל למהר.
האם המוזיאון מתאים לילדים ומאיזה גיל?
בהחלט - רוב האזורים בנויים בדיוק לילדים: עולם הפנטזיה, היער הקסום, אזור המדע, מבוך המראות ואולפן ההקלטות. ילדים עד גיל 4 נכנסים חינם. היוצא מן הכלל הוא חדר האימה במרתף, שמלווה באזהרת הורים עד גיל 16 וקל לעקוף אותו במסלול.
כמה עולה כרטיס למוזיאון השעווה בדבלין?
כרטיס מבוגר עולה בסביבות 17-19 אירו, ילד 11-13 אירו וכרטיס משפחתי לזוג ושני ילדים 45-59 אירו, תלוי בעונה. הזמנה מקוונת מראש זולה כמעט תמיד מהקופה, והמוזיאון כלול גם ב-Dublin Pass של Go City.
איפה נמצא המוזיאון ואיך מגיעים אליו?
בבניין לפאייט שברחוב וסטמורלנד 22-25, ממש ליד גשר או'קונל, שתי דקות מטריניטי קולג' וצמוד לטמפל בר. תחנת הלואס Westmoreland נמצאת בפתח הבניין, ואוטובוסי שדה התעופה עוצרים באותו רחוב.
האם זה סניף של מאדאם טוסו?
לא - זהו מוזיאון עצמאי לחלוטין שנפתח ב-1983, ואין למאדאם טוסו סניף באירלנד. מעניין לדעת שמארי טוסו עצמה דווקא הציגה בדבלין עוד ב-1804, אבל הרשת מעולם לא חזרה לעיר - ואת החלל ממלא המוזיאון הלאומי המקומי, עם דגש אירי שאין לאף רשת עולמית.
האם מותר לצלם בתוך המוזיאון?
כן, הצילום חופשי ואף מעודד - הדמויות מוצבות בגובה אמיתי ובלי מחיצות בדיוק בשביל סלפי. מומלץ לכבות פלאש (הוא משטיח את הפנים המפוסלות) ולהגיע בשעת פתיחה כשריק, אז אפשר לצלם בנחת בלי ממתינים ברקע.
