מאדאם טוסו לונדון דרכי הגעה – רכבת תחתית, אוטובוסים וחניה

שלט רחוב ואוטובוס דו-קומתי אדום בלונדון - בדרך למאדאם טוסו
התמונה להמחשה בלבד

מאדאם טוסו לונדון שוכן על מרילבון רואד, שתי דקות הליכה בלבד מתחנת הרכבת התחתית בייקר סטריט (Baker Street) - תחנה שחמישה קווים עוצרים בה: ג'ובילי, בייקרלו, סירקל, מטרופוליטן והמרסמית' אנד סיטי. השורה התחתונה: מגיעים ברכבת תחתית או באוטובוס, משלמים בכרטיס אשראי קונטקטלס, ועל רכב פרטי מוותרים מראש - החניה באזור יקרה והאזור כולו בתחום אגרת הגודש.

כרטיסים למאדאם טוסו לונדון

הגעתם עד בייקר סטריט? אל תיתקעו בתור בכניסה

כרטיס מוזמן מראש עם שעת כניסה מוגדרת מדלג על תור הקופות ומכניס אתכם ישר אל בובות השעווה - בדקו זמינות ומחירים עדכניים.

בדיקת זמינות ומחיר ←

מוזיאון השעווה המפורסם בעולם יושב במיקום שקשה לנצח: לב מרילבון, על אחד הצירים המרכזיים של לונדון, עם אחת מתחנות הרכבת התחתית הוותיקות והמקושרות ביותר בעיר ממש מעבר לפינה. בפועל, כמעט מכל נקודה בלונדון - וגם היישר מארבעת שדות התעופה - מגיעים לכניסה המפורסמת עם הכיפה הירוקה בלי רכב, בלי ניווט ובלי כאב ראש.

ובכל זאת, יש כמה דברים ששווה לדעת מראש: מאיזו יציאה של התחנה יוצאים כדי לא להסתבך, איזה מסלול הכי משתלם מהית'רו, איך מגיעים בקלות מאזורי המלונות שהישראלים אוהבים בפדינגטון ובבייסווטר, ומה עושים מי שבכל זאת נוסעים ברכב שכור. כל התשובות, כולל טיפים שעולים שוב ושוב בדיווחי מטיילים - כאן למטה.

בייקר סטריט: התחנה שממש מעבר לפינה

הנכס הגדול ביותר של מאדאם טוסו מבחינת הגעה הוא תחנת בייקר סטריט - מהתחנות הוותיקות בעולם, שנפתחה עוד ב-1863 כחלק מהרכבת המטרופוליטנית הראשונה, וכיום אחד הצמתים העמוסים והמקושרים ביותר ברשת. מהיציאה של התחנה עד דלת המוזיאון: שתי דקות הליכה, בלי לחצות כמעט כבישים.

אילו קווים עוצרים בבייקר סטריט

חמישה קווים נפגשים בתחנה, מה שאומר שכמעט מכל אזור בלונדון מגיעים בלי החלפה או עם החלפה אחת לכל היותר:

  • קו ג'ובילי (אפור) - מחבר ישירות מווטרלו, וסטמינסטר, גרין פארק ובונד סטריט, וגם מאזור קנרי וורף.
  • קו בייקרלו (חום) - ישירות מפדינגטון, אוקספורד סירקוס, פיקדילי סירקוס וצ'רינג קרוס - הקו השימושי ביותר לתיירים שמגיעים ממרכז העיר.
  • קו סירקל (צהוב) - מקיף את מרכז לונדון ועוצר בפדינגטון, בייסווטר, נוטינג היל גייט, הייסטריט קנזינגטון, ויקטוריה וקינגס קרוס.
  • קו מטרופוליטן (סגול) - מגיע מקינגס קרוס ומליברפול סטריט מצד אחד ומצפון-מערב לונדון מצד שני.
  • קו המרסמית' אנד סיטי (ורוד) - מסלול חופף לסירקל בקטע הרלוונטי, כולל פדינגטון ופארינגדון.

מאיזו יציאה יוצאים - הטיפ שחוסך הסתבכות

בייקר סטריט היא תחנה גדולה עם כמה יציאות, ומטיילים מדווחים שוב ושוב שהכי פשוט לעקוב אחרי השילוט בתוך התחנה: יש שלטים המכוונים ישירות ל-Madame Tussauds. מחפשים את היציאה לכיוון מרילבון רואד (Marylebone Road) - יוצאים, פונים והכיפה הירוקה המפורסמת של המוזיאון כבר נראית באופק. אגב, עוד לפני שיצאתם - שימו לב לאריחים המעוטרים בצללית של שרלוק הולמס לאורך רציפי התחנה, קריצה לכתובת הבדיונית המפורסמת שנמצאת ממש כאן ברחוב.

מי שמגיע בפעם הראשונה למוזיאון שעווה בכלל, שווה לו לעבור קודם על הטיפים לביקור ראשון במאדאם טוסו - ההגעה היא רק חצי מהסיפור, והחצי השני הוא להגיע מוכנים.

אוטובוסים, מוניות והכיף של הקומה השנייה

הרכבת התחתית מהירה, אבל האוטובוס האדום הדו-קומתי הוא חוויה לונדונית בפני עצמה - ובמקרה של מאדאם טוסו, גם דרך הגעה מצוינת. מושב בשורה הראשונה בקומה העליונה הופך את הנסיעה לסיור מודרך חינמי בלונדון.

קווי האוטובוס שעוצרים ליד המוזיאון

עשרה קווים עוצרים במרחק של עד חמש דקות הליכה מהכניסה: 13, 18, 27, 74, 113, 139, 189, 205, 274 ו-453. כמה מהשימושיים לתיירים:

  • קו 13 - עובר דרך אוקספורד סטריט, בונד סטריט ופיקדילי - נוח מאוד למי שמשלב קניות.
  • קו 274 - מסלול נהדר למשפחות: מחבר בין מאדאם טוסו, גן החיות של לונדון וריג'נטס פארק.
  • קו 205 - חוצה את העיר לרוחב ועוצר ליד תחנות הרכבת הגדולות פדינגטון, יוסטון וקינגס קרוס.
  • קו 18 - נוסע לאורך מרילבון רואד עצמו.

משלמים באוטובוס רק בכרטיס קונטקטלס או אויסטר (אין מזומן), והמחיר אחיד לנסיעה ללא תלות במרחק - זול יותר מהרכבת התחתית.

מונית שחורה, אובר או הסעה מאורגנת

מונית שחורה קלאסית עוצרת ממש ליד הכניסה - פתרון נוח למשפחות עם עגלה או למי שמתקשה במדרגות של התחנות הישנות. אפליקציות כמו אובר ובולט פועלות בלונדון וזולות בדרך כלל מהמונית השחורה, אבל בשעות העומס שתיהן ייתקעו באותם פקקים של מרילבון רואד - בשעות הבוקר והערב הרכבת התחתית כמעט תמיד מנצחת. קבוצות מאורגנות נהנות מנקודת הורדה ואיסוף לאוטובוסי תיירים על מרילבון רואד, ממש מול הכניסה.

ומה עם קורקינטים ואופניים שיתופיים? תחנות השכרה של אופני סנטנדר פזורות סביב ריג'נטס פארק ובייקר סטריט - רלוונטי בעיקר בקיץ, ורק למי שמרגיש בנוח לרכוב בתנועה הלונדונית.

משדות התעופה היישר לבייקר סטריט

נוחתים בבוקר וממשיכים ישר לאטרקציה? לגמרי אפשרי. מכל ארבעת שדות התעופה של לונדון מגיעים למאדאם טוסו בתחבורה ציבורית עם החלפה אחת לכל היותר - וטיסות ישירות מתל אביב נוחתות, בהתאם לעונה ולחברה, בכל אחד מהם.

מהית'רו (Heathrow)

שתי אפשרויות עיקריות: קו אליזבת (Elizabeth Line) המהיר עד תחנת פדינגטון, ומשם קו בייקרלו או סירקל - שתיים-שלוש תחנות בלבד עד בייקר סטריט. סך הכול בסביבות 45-60 דקות מדלת לדלת. האפשרות הזולה יותר: קו פיקדילי של הרכבת התחתית עד פיקדילי סירקוס, החלפה לקו בייקרלו עד בייקר סטריט - איטי יותר (בסביבות שעה ורבע) אבל בלי תוספת מחיר של רכבת מהירה. מי שממהר באמת יכול לקחת את ה-Heathrow Express לפדינגטון - מהיר מאוד אך יקר משמעותית.

מגטוויק (Gatwick)

המסלול החכם שהרבה מפספסים: רכבת Thameslink עד תחנת פארינגדון (Farringdon), ומשם קו סירקל או המרסמית' אנד סיטי ישירות לבייקר סטריט - בסביבות שעה סך הכול, ולרוב זול יותר מה-Gatwick Express. מי שבכל זאת לוקח את האקספרס מגיע לוויקטוריה וממשיך משם בקו סירקל.

מסטנסטד (Stansted)

רכבת Stansted Express עד ליברפול סטריט, ומשם קו מטרופוליטן, סירקל או המרסמית' אנד סיטי ישירות לבייקר סטריט. אפשרות חסכונית: אוטובוס A6 של National Express, שעוצר ליד בייקר סטריט עצמה - נסיעה ארוכה (בסביבות שעה וחצי-שעתיים, תלוי בפקקים) אבל בלי אף החלפה.

מלוטון (Luton)

הרכבת האוטומטית DART משדה התעופה לתחנת Luton Airport Parkway, משם רכבת Thameslink עד פארינגדון והחלפה לקו סירקל לבייקר סטריט. גם כאן פועלים אוטובוסים ישירים למרכז לונדון שעוצרים באזור בייקר סטריט - זולים יותר, איטיים יותר.

טיפ מעשי שחוזר בדיווחי נוסעים: אם אתם מתכננים לגשת למוזיאון ישר מהטיסה, בדקו מראש אפשרויות לשמירת מזוודות באזור בייקר סטריט - למוזיאון עצמו אין שירות שמירת כבודה לפריטים גדולים.

מאזורי המלונות של הישראלים: פדינגטון, בייסווטר וקנזינגטון

רוב הישראלים בלונדון מתגוררים במשולש המוכר של פדינגטון-בייסווטר-קנזינגטון, וכולם במרחק נסיעה קצרה במיוחד ממאדאם טוסו - אחד היתרונות הגדולים של האזורים האלה כבסיס.

מפדינגטון (Paddington)

הכי קרוב והכי פשוט: מתחנת פדינגטון עולים על קו בייקרלו (שלוש תחנות) או על קו סירקל / המרסמית' אנד סיטי (שתי תחנות) - ובתוך פחות מעשר דקות אתם בבייקר סטריט. מי שנמצא בצד הצפוני של פדינגטון יכול אפילו ללכת ברגל: בסביבות 25 דקות הליכה נעימה דרך מרילבון.

מבייסווטר ומנוטינג היל

מתחנת בייסווטר (Bayswater) קו סירקל ישירות לבייקר סטריט - בסביבות עשר דקות, בלי החלפות. גם מנוטינג היל גייט אותו קו בדיוק, תחנה אחת לפני.

מקנזינגטון וסאות' קנזינגטון

מהייסטריט קנזינגטון (High Street Kensington) - קו סירקל ישירות, בסביבות רבע שעה. מסאות' קנזינגטון (אזור המוזיאונים) - קו סירקל או דיסטריקט עד גלוסטר רואד או אמבנקמנט בהתאם לכיוון, כשהמסלול הפשוט ביותר הוא סירקל ישיר לבייקר סטריט. משפחות שמסיימות בוקר במוזיאון ההיסטוריה של הטבע יכולות להספיק אחר צהריים שלם אצל בובות השעווה.

מתחנות הרכבת הגדולות

מגיעים ללונדון ברכבת מעיר אחרת? יוסטון, קינגס קרוס-סנט פנקרס, ויקטוריה, וטרלו וצ'רינג קרוס נמצאות כולן במרחק של עד חמש תחנות רכבת תחתית מבייקר סטריט, ותחנת מרילבון (Marylebone) - עשר דקות הליכה בלבד מהמוזיאון.

ואם כבר בסביבה - שווה להכיר את כל מה שמחכה סביב המוזיאון לפני ואחרי הביקור: האטרקציות באזור מאדאם טוסו לונדון מרוכזות במרחק הליכה.

בדיקת זמינות והזמנה מיידית
Powered by GetYourGuide

אויסטר, קונטקטלס וכמה עולה הנסיעה

שיטת התשלום בתחבורה הלונדונית פשוטה להפליא לתייר הישראלי - אין צורך לקנות שום כרטיס מראש.

קונטקטלס - הדרך שהכי כדאי להכיר

מצמידים כרטיס אשראי בינלאומי עם תשלום ללא מגע (או טלפון עם Apple Pay / Google Pay) לקורא הצהוב בכניסה וביציאה - וזהו. המערכת מחשבת אוטומטית את התעריף הזול ביותר, וקיימת תקרת חיוב יומית: מרגע שהגעתם אליה, כל שאר הנסיעות באותו יום חינם. בפועל, יום שלם של רכבות ואוטובוסים במרכז לונדון עולה פחות מכרטיס יומי בערים אירופיות רבות. חשוב רק להקפיד להשתמש באותו כרטיס בדיוק לאורך כל היום, ושכל נוסע מחזיק כרטיס משלו.

כרטיס אויסטר - למי הוא עדיין רלוונטי

כרטיס ה-Oyster הנטען פועל באותם תעריפים בדיוק. הוא שימושי בעיקר למי שהכרטיס הישראלי שלו גובה עמלות המרה גבוהות על כל חיוב קטן, או להורים שרוצים לתת לילדים גדולים אמצעי תשלום עצמאי.

ילדים ומשפחות

הפתעה נעימה לישראלים: ילדים מתחת לגיל 11 נוסעים חינם ברכבת התחתית ובאוטובוסים בליווי מבוגר משלם. לילדים בגילאי 11-15 יש תעריפים מוזלים בהסדרים ייעודיים - שווה לבדוק באתר Transport for London לפני הנסיעה. באוטובוסים המחיר אחיד לכל נסיעה, ומעבר בין אוטובוסים בתוך פרק זמן קצוב נחשב לנסיעה אחת - כך שגם מסלול עם החלפה נשאר זול.

עוד נקודה קטנה שמטיילים מציינים לטובה: בשונה מהמתנה בתור לכרטיסים בעמדות, עם קונטקטלס פשוט זורמים - וזה בדיוק הקצב הנכון כשיש לכם שעת כניסה מוזמנת למוזיאון.

חניה ורכב פרטי: האמת שחוסכת כסף ועוגמת נפש

נתחיל בשורה התחתונה, שגם המוזיאון עצמו אומר אותה במפורש: אל תגיעו למאדאם טוסו ברכב. למוזיאון אין חניון משלו, והוא יושב בלב אזור אגרת הגודש של לונדון.

למה נהיגה למרילבון היא רעיון גרוע

  • אגרת גודש (Congestion Charge) - עצם הכניסה לאזור בימי חול גוררת אגרה יומית לא מבוטלת, שמשולמת אונליין ומנוהלת באכיפת מצלמות.
  • אזור פליטות מופחתות (ULEZ) - רכב שאינו עומד בתקן הפליטות משלם אגרה יומית נוספת. רוב רכבי ההשכרה החדשים עומדים בתקן, אבל חובה לוודא מול חברת ההשכרה.
  • חניה יקרה מאוד - חניוני מרכז לונדון גובים סכומים שיכולים להשתוות למחיר כרטיס כניסה למוזיאון עבור שעות בודדות בלבד, וחניה ברחוב באזור מוגבלת ובתשלום.
  • פקקים - מרילבון רואד הוא מהצירים העמוסים בעיר. מה שנראה בוויז כרבע שעה הופך בקלות לשלושת רבעי שעה.

אם בכל זאת חייבים להגיע ברכב

החניונים הסבירים הקרובים: חניון Q-Park הארלי סטריט - כעשר דקות הליכה מהמוזיאון, מסודר ובטוח וכולל עמדות טעינה לרכב חשמלי, וחניוני NCP באזור מרילבון. בכל המקרים מדובר בתעריפים גבוהים - הזמנה מקוונת מראש מוזילה משמעותית. אלטרנטיבה שחוסכת כסף: אפליקציות כמו JustPark משכירות חניות פרטיות באזור במחירים נמוכים בהרבה מהחניונים המסחריים.

הפתרון החכם ביותר למי שמטייל באנגליה ברכב שכור: להחנות בחניון Park & Ride או ליד תחנת רכבת תחתית מחוץ למרכז (מחוץ לאזור האגרות), ולהשלים את הדרך ברכבת - קווי מטרופוליטן וג'ובילי מגיעים לבייקר סטריט היישר מהפרברים הצפון-מערביים.

נגישות: עגלות, כיסאות גלגלים ומה חשוב לתאם מראש

המוזיאון עצמו ערוך היטב לביקור נגיש, אבל דווקא הדרך אליו דורשת תכנון קטן - בגלל גילה המופלג של תחנת בייקר סטריט.

הגעה נגישה - מה שצריך לדעת על התחנה

בייקר סטריט היא תחנה היסטורית, ורוב הרציפים בה מחייבים מדרגות - אין בה גישה נטולת מדרגות מלאה. למי שמתנייד בכיסא גלגלים או עם עגלת תינוק כבדה, האפשרויות הנוחות:

  • אוטובוס - כל האוטובוסים בלונדון נגישים, עם רמפה אוטומטית ומתחם ייעודי לכיסא גלגלים. הקווים שצוינו למעלה עוצרים דקות ספורות מהכניסה.
  • מונית שחורה - כל המוניות השחורות מצוידות ברמפה לכיסא גלגלים ועוצרות ליד הכניסה.
  • תחנות נגישות בהמשך הקו - מי שמגיע מכיוון קו אליזבת יכול לרדת בתחנה נגישה ולהשלים את הדרך באוטובוס או במונית.

נגישות בתוך המוזיאון

בין הקומות פועלות מעליות, והצוות מלווה מבקרים עם מוגבלויות לאורך המסלול. חשוב לדעת: מטעמי בטיחות המוזיאון מגביל את מספר המבקרים בכיסאות גלגלים שנמצאים בו בו-זמנית, ולכן חובה לתאם מראש את הביקור מול שירות הלקוחות של המוזיאון. מלווה של אדם עם מוגבלות זכאי בדרך כלל לכרטיס ללא תשלום - מסדירים זאת גם כן מראש. חלק מהחוויות המתחלפות (כמו מתחמי אימה בעונות מסוימות) כוללות אפקטים של תאורה וקול - מי שרגיש לגירויים ימצא את השעה הראשונה של הבוקר שקטה משמעותית.

עם עגלת תינוק רגילה אין בעיה אמיתית: משאירים אותה בשמירת העגלות בכניסה ועוברים את המוזיאון בנוחות - כך ממליצים שוב ושוב הורים בדיווחים מהשטח.

מתזמנים נכון ומשלבים עם כל מה שמסביב

ההגעה הנכונה היא לא רק "איך" אלא גם "מתי" - והשילוב בין השניים הופך את הביקור מטוב למצוין.

מתי להגיע כדי לפגוש פחות תורים

מבקרים מדווחים באופן עקבי ששתי החלונות השקטים הם סמוך לשעת הפתיחה או אחרי שעתיים-שלוש אחר הצהריים, כשגלי הבוקר כבר בפנים. ימי שלישי עד חמישי רגועים יותר מסופי שבוע, וחופשות בתי הספר הבריטיות הן שיא העומס. כרטיס מוזמן מראש עם שעת כניסה מוגדרת - למשל כרטיס כניסה למאדאם טוסו לונדון - חוסך את תור הקופות לגמרי ומכניס אתכם ישר למתחם, וזה ההבדל בין רבע שעה לשעה על מרילבון רואד ביום עמוס.

מה משלבים באותו יום

  • ריג'נטס פארק - חמש דקות הליכה מהמוזיאון. פיקניק על הדשא אחרי שעתיים בין בובות השעווה הוא סיום מושלם, ובקצה הצפוני של הפארק מחכה גן החיות של לונדון.
  • מוזיאון שרלוק הולמס - בכתובת 221B בייקר סטריט, שלוש דקות הליכה. חובבי הבלש יעמדו בתור קצר ויקבלו עוד חוויה לונדונית קלאסית.
  • מרילבון היי סטריט - רחוב קניות כפרי-שיקי עם בתי קפה מעולים, עשר דקות הליכה.
  • אוקספורד סטריט - תחנה אחת בקו בייקרלו או עשרים דקות הליכה, למי שמסיים את היום בקניות.

טיפ של מכורים לצילום

נקודת הצילום החיצונית האהובה על מבקרים היא דווקא מהצד השני של מרילבון רואד - משם תופסים בפריים אחד את הכיפה הירוקה האיקונית עם התנועה הלונדונית בחזית. ובפנים? יש שיטה שלמה: כך מצטלמים נכון עם בובות השעווה. ולפני שסוגרים את המסלול, שווה לעבור על כל מה שמחכה בתוך מאדאם טוסו לונדון - כדי לדעת בדיוק לאן אתם ממהרים.

השוואת דרכי הגעה למאדאם טוסו לונדון
דרך הגעהמשך משוערלמי זה מתאים
רכבת תחתית לבייקר סטריט2 דקות הליכה מהתחנה, 5 קוויםהבחירה הנכונה כמעט לכולם - מהיר, זול ופשוט
אוטובוס (13, 18, 27, 74, 113, 139, 189, 205, 274, 453)עצירה עד 5 דקות הליכה מהכניסהמי שרוצה לראות את לונדון מהקומה השנייה בדרך
מהית'רו: קו אליזבת + החלפה בפדינגטוןבסביבות 45-60 דקותנוחתים וממשיכים ישר לאטרקציה
מגטוויק: Thameslink לפארינגדון + קו סירקלבסביבות שעההמסלול המשתלם שהרבה מפספסים
מונית שחורה / אוברתלוי פקקים - מרילבון רואד עמוסמשפחות עם ציוד ומי שזקוק להגעה נגישה עד הדלת
רכב פרטילא מומלץ - אגרת גודש, ULEZ וחניה יקרהכמעט לאף אחד - החנו מחוץ למרכז והשלימו ברכבת

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

  • תחנת בייקר סטריט נמצאת שתי דקות הליכה מהמוזיאון, עם חמישה קווי רכבת תחתית: ג'ובילי, בייקרלו, סירקל, מטרופוליטן והמרסמית' אנד סיטי
  • בתוך התחנה יש שילוט המכוון ישירות ל-Madame Tussauds - עוקבים אחריו ליציאת מרילבון רואד
  • משלמים בתחבורה עם כרטיס אשראי קונטקטלס או טלפון - יש תקרת חיוב יומית, וילדים מתחת לגיל 11 נוסעים חינם עם מבוגר
  • מפדינגטון מגיעים בשתיים-שלוש תחנות בלבד (קו בייקרלו או סירקל), מבייסווטר ומקנזינגטון - קו סירקל ישיר
  • למוזיאון אין חניון, והאזור נמצא בתחום אגרת הגודש - הגעה ברכב פרטי היא ההחלטה היקרה ביותר שאפשר לקבל כאן
  • מבקרים בכיסא גלגלים צריכים לתאם את הביקור מראש מול המוזיאון - מספר הכיסאות במתחם בו-זמנית מוגבל

טעויות שכדאי להימנע מהן

  • להגיע ברכב שכור - אגרת גודש, אגרת ULEZ וחניה במחיר של כרטיס כניסה הופכים את הנסיעה ליקרה פי כמה מהרכבת
  • לקנות כרטיסי נייר בודדים לרכבת התחתית במקום להצמיד כרטיס אשראי קונטקטלס - משלמים יותר על כל נסיעה
  • לבלבל בין תחנת בייקר סטריט לתחנת הרכבת מרילבון - שתיהן קרובות, אבל בייקר סטריט היא הקרובה והמקושרת
  • להגיע בצהרי שבת או בחופשת בתי ספר בריטית בלי כרטיס עם שעת כניסה - התור על מרילבון רואד יכול לגזול שעה
  • לתכנן הגעה מהית'רו עם ה-Heathrow Express בלי לבדוק את קו אליזבת - כמעט אותו זמן, מחיר נמוך בהרבה
  • לרדת מהאובר בצד הלא נכון של מרילבון רואד - זה כביש רחב ועמוס, וחציה שלא במעבר חצייה מוסיפה זמן ולחץ מיותר

שאלות נפוצות

איך מגיעים למאדאם טוסו לונדון ברכבת תחתית?

יורדים בתחנת בייקר סטריט, שבה עוצרים חמישה קווים: ג'ובילי, בייקרלו, סירקל, מטרופוליטן והמרסמית' אנד סיטי. בתוך התחנה עוקבים אחרי השילוט ל-Madame Tussauds ליציאת מרילבון רואד, ומשם שתי דקות הליכה עד הכניסה.

כמה זמן לוקח להגיע למאדאם טוסו מהית'רו?

בסביבות 45-60 דקות: קו אליזבת עד פדינגטון ומשם קו בייקרלו או סירקל שתיים-שלוש תחנות עד בייקר סטריט. אפשרות זולה יותר ואיטית יותר היא קו פיקדילי עד פיקדילי סירקוס והחלפה לקו בייקרלו.

האם יש חניה במאדאם טוסו לונדון?

לא. למוזיאון אין חניון משלו, והאזור נמצא בתחום אגרת הגודש של לונדון. מי שחייב להגיע ברכב יכול לחנות בחניונים מסחריים באזור מרילבון (כמו Q-Park הארלי סטריט) בתעריפים גבוהים - אבל ההמלצה החד-משמעית היא להגיע בתחבורה ציבורית.

אילו אוטובוסים מגיעים למאדאם טוסו?

הקווים 13, 18, 27, 74, 113, 139, 189, 205, 274 ו-453 עוצרים במרחק של עד חמש דקות הליכה מהכניסה. קו 274 נוח במיוחד למשפחות כי הוא מחבר את המוזיאון עם ריג'נטס פארק וגן החיות של לונדון.

איך משלמים על התחבורה הציבורית בדרך למוזיאון?

פשוט מצמידים כרטיס אשראי בינלאומי ללא מגע או טלפון עם ארנק דיגיטלי לקורא הצהוב בכניסה וביציאה. המערכת מחשבת את התעריף הזול ביותר וקיימת תקרת חיוב יומית. ילדים מתחת לגיל 11 נוסעים חינם בליווי מבוגר משלם.

האם ההגעה למאדאם טוסו נגישה לכיסאות גלגלים?

המוזיאון עצמו נגיש עם מעליות, אבל תחנת בייקר סטריט היא תחנה היסטורית עם מדרגות. הדרך הנגישה המומלצת היא אוטובוס (כולם עם רמפה) או מונית שחורה עד הכניסה. חשוב לתאם ביקור בכיסא גלגלים מראש מול המוזיאון, כי מספר הכיסאות במתחם בו-זמנית מוגבל.

אהבת? אפשר לשתף!

Facebook
WhatsApp

רוצה לחזור למשהו ספציפי?

חוויה במוזיאון שעווה מתחילה כאן

error: Content is protected !!