מוזיאוני שעווה שנעלמו מהעולם – מגרווין מונטריאול ועד מגדל טוקיו

עשרות מוזיאוני שעווה נעלמו מהעולם בעשורים האחרונים: גרווין מונטריאול נסגר סופית אחרי שמונה שנים בלבד, מוזיאון השעווה של מגדל טוקיו עם חדר הפרוג-רוק המיתולוגי ננעל ב-2013, 300 הדמויות של ויקטוריה שבקנדה ירדו לאחסון, וגם מאדאם טוסו סגרה סניפים בוושינגטון, סן פרנסיסקו, בייג'ינג ואיסטנבול. הסיבות כמעט תמיד זהות - שכירות יקרה, תלות מוחלטת בתיירות ותחזוקה שעולה הון - והדמויות עצמן כמעט אף פעם לא מושמדות.

מוזיאון שעווה הוא עסק שברירי להפתיע. הוא נראה כמו מוסד נצחי - הרי מאדאם טוסו לונדון פועל ברציפות מאז המאה ה-19 - אבל מאחורי הקלעים מדובר באטרקציה שחיה ומתה על זרם תיירים עובר. כשקורה משהו לזרם הזה, בין אם מגפה עולמית, שיפוץ בניין או פשוט שינוי בטעם הקהל, המוזיאון נסגר במהירות מפתיעה, לפעמים בהתראה של ימים בודדים.

המסע בעקבות המוזיאונים שנעלמו הוא גם שיעור מרתק בתולדות התיירות: מהארמון שליד טיבולי בקופנהגן, דרך מכירה פומבית של לינקולן ממונע בגטיסברג ועד השאלה הגדולה שכולם שואלים - לאן, בעצם, הולכות בובות השעווה כשנכבה האור.

למה מוזיאוני שעווה נסגרים - הכלכלה השברירית של השעווה

לפני שצוללים לסיפורים עצמם, שווה להבין את המנגנון. מוזיאון שעווה הוא אחד העסקים היקרים ביותר לתפעול בעולם האטרקציות, והבנת המספרים מסבירה כמעט כל סגירה ברשימה.

דמות אחת עולה כמו דירה קטנה

ייצור דמות שעווה ברמה של מאדאם טוסו או גרווין אורך חודשים ארוכים ועולה מאות אלפי שקלים לדמות בודדת - מאות מדידות, שתילת שערות אחת-אחת ועדכוני תלבושות. מוזיאון ממוצע מציג בין 50 ל-300 דמויות, כלומר האוסף לבדו שווה עשרות מיליוני שקלים. וזה רק הפתיח: שעווה רגישה לחום וללחות, כל דמות דורשת טיפול שוטף בשיער ובאיפור, ודמויות של סלבריטאים מאבדות רלוונטיות ודורשות החלפה מתמדת.

שכירות במיקומי צמרת

מוזיאון שעווה חייב לשבת איפה שהתיירים כבר נמצאים - קניון מרכזי, טיילת נמל, מגדל תצפית. אלה בדיוק המיקומים עם דמי השכירות הגבוהים בעיר, ולכן שולי הרווח דקים גם בשנים טובות. ברגע שבעל הנכס רוצה את השטח לעצמו, כפי שקרה בקופנהגן ובמגדל טוקיו, למוזיאון אין באמת קלף מיקוח.

תלות מוחלטת בתיירות עוברת

בניגוד למוזיאון אמנות עם קהל מקומי חוזר, למוזיאון שעווה כמעט אין מבקרים חוזרים מהעיר עצמה. כשהתיירות נעצרת - מגפה, משבר ביטחוני, מיתון - ההכנסות צונחות לאפס בן לילה, וכך בדיוק נמחקו כמה מהשמות הגדולים ברשימה. מי שרוצה להבין איך נראית ההיסטוריה הארוכה של הענף, מהפנאופטיקונים של המאה ה-18 ועד היום, ימצא את השורשים אצל מוזיאוני השעווה הוותיקים בעולם - ויגלה ששרידות היא היוצא מן הכלל, לא הכלל.

גרווין מעבר לפריז - ההרפתקה שקרסה במונטריאול, סיאול ופראג

גרווין (Grévin) הפריזאי הוותיק, שנפתח ב-1882, ניסה בעשור אחד להפוך מרשת של מוזיאון אחד לאימפריה עולמית - והניסיון הסתיים בשלוש סגירות מהדהדות.

מונטריאול - שמונה שנים בקומה החמישית

גרווין מונטריאול נפתח ב-2013 בקומה החמישית של מרכז איטון בלב העיר, עם יותר מ-100 דמויות ודגש מקומי חכם: לצד הוליווד הוצגו סלין דיון, אגדות ההוקי מוריס רישאר וז'אן בליבו וכוכבי טלוויזיה קוויבקיים. המוזיאון משך כ-150 אלף מבקרים בשנה - ואז הגיעה המגפה. אחרי פתיחה מחודשת כושלת הודיעה ההנהלה על סגירה סופית, כמעט ללא התראה. הדמויות פוזרו בשלושה מסלולים: חלק נשלחו לגרווין פריז, חלק נתרמו למוזיאונים בקוויבק, ולסלבריטאים המקומיים הוצע לקחת את הכפיל שלהם הביתה - הצעה שהולידה כמה מהכותרות המשעשעות של אותה שנה בקנדה.

פראג וסיאול - הסגירה הכפולה

גרווין פראג (2014) וגרווין סיאול (2015) נסגרו שניהם אחרי הפסדים מתמשכים, בהחלטה אחת של קבוצת האם הצרפתית. אבל בפראג קרה דבר נדיר: משקיעים מקומיים קנו את המתחם, שילבו את דמויות השעווה במוזיאון שוקולד, וכך נולד מוזיאון השעווה של צ'וקוטופיה בפראג - מקרה כמעט יחיד שבו מוזיאון שעווה "מת" וקם לתחייה באותו מקום. מטיילים מדווחים שעד היום אפשר לפגוש שם את כוכבי ההוליווד של גרווין לשעבר, קומה מעל הפרלינים.

מה נשאר מגרווין

האם הכישלון הזה אומר שגרווין נחות ממאדאם טוסו? לא בהכרח - הסניף הפריזאי נחשב עד היום לאחד המוזיאונים היפים בעולם. ההשוואה המלאה בין שתי האימפריות מחכה בהשוואת מאדאם טוסו מול גרווין.

מגדל טוקיו - מוזיאון השעווה שהפך למקדש פרוג-רוק

הסיפור המוזר והאהוב ביותר ברשימה שייך דווקא ליפן. בקומה השלישית של מתחם פוט טאון (Foot Town) שלמרגלות מגדל טוקיו פעל במשך עשרות שנים, החל מ-1970, מוזיאון שעווה קטן שהפך בהדרגה לאתר עלייה לרגל עולמי - לא בגלל מלכות או נשיאים, אלא בגלל חדר אחד.

חדר הפרוג-רוק - הפינה המוזרה ביותר בעולם השעווה

באגף שכונה "המצאות לגיטרה חשמלית" עמדו זה לצד זה פרנק זאפה, איאן אנדרסון מג'טרו טאל, טוני איומי מבלאק סאבאת', קית' אמרסון ורוברט פריפ מקינג קרימזון. ולידם, בפינה שנשאה את הכיתוב "פרוגרסיב גרמני", הוצבו דמויות של קלאוס שולצה, חברי פאוסט, מנואל גטשינג ומאני נוימאייר מגורו גורו - שמות שגם חנויות תקליטים מתמחות מתקשות למצוא. שום מוזיאון שעווה בעולם, כולל הגדולים ביותר, לא העז להציג אוסף כזה, והוא נולד פשוט מתשוקה פרטית של המפעילים המקומיים לקראוטרוק.

הסגירה שהכתה גלים

כשנודע שהמוזיאון ייסגר בספטמבר 2013 עם תום חוזה השכירות, עיתונות המוזיקה העולמית ספדה לו כאילו נסגר אולם הופעות אגדי. גורל דמויות הפרוג נותר עד היום אחת התעלומות החביבות על חובבי הז'אנר - מדי כמה שנים צץ דיווח על מיקומן, ואספנים עדיין מחפשים.

איפה השעווה של טוקיו חיה היום

מתחם פוט טאון עצמו ממשיך לפעול עם אטרקציות חדשות, אבל מי שמחפש בובות שעווה בטוקיו צריך לחצות את המפרץ לאודייבה: מאדאם טוסו טוקיו הוא היורש המודרני, עם דגש כבד על כוכבי ג'יי-פופ לצד הסלבס הבינלאומיים.

ויקטוריה וגטיסברג - האוספים הגדולים שירדו מהבמה

שני מוזיאונים ותיקים בצפון אמריקה מדגימים שני גורלות שונים לחלוטין של אוסף שלם: אחסון מסור מול מכירה פומבית סוערת.

ויקטוריה, קנדה - 300 דמויות בבניין הספינות

מוזיאון רויאל לונדון (Royal London Wax Museum) פעל כחמישה עשורים בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית, רובם בבניין ההיסטורי של טרמינל ספינות הקיטור בנמל הפנימי. העסק המשפחתי הציג כ-300 דמויות - בית המלוכה הבריטי במלואו, קפטן קוק, אלביס - והדמות האחרונה שנוספה הייתה נשיא אמריקאי שיוצר בלונדון בעלות של כ-20 אלף דולר. ב-2010 נדרש הבניין לחיזוק נגד רעידות אדמה והמוזיאון נאלץ להתפנות. הבעלים סירב למכור: האוסף כולו הועבר לאחסון בבקרת אקלים, ודיווחים מקומיים תיארו לימים מאות דמויות שמצאו בית זמני אצלו - אחת מתמונות הנוסטלגיה המוזרות והמרגשות של קנדה.

גטיסברג - המכירה הפומבית של מלחמת האזרחים

מוזיאון השעווה של מלחמת האזרחים ישב מאז שנות ה-60 במיקום מושלם ליד שדה הקרב של גטיסברג. כשהוחלט על שינוי תפיסה, נערכה מכירה פומבית שאספני היסטוריה מתארים עד היום כחגיגה של פעם בחיים: כ-95 דמויות בגודל טבעי, דיורמות שלמות של מטע דרומי ועימותי לינקולן-דאגלס, דגלים עתיקים ורפרודוקציה ענקית של דיוקן וושינגטון. הכוכב היה אברהם לינקולן ממונע שנואם - ודמויות לינקולן נמכרו באלפי דולרים כל אחת. הרשימה תפחה מ-335 פריטים ליותר מ-400 עד סוף המכירה. במקום פועל היום מרכז המורשת של גטיסברג, ומי שמחפש נשיאים בשעווה ימצא את האוסף המלא במוזיאון השעווה הנשיאותי בקיסטון.

קופנהגן ובוסטון - מהארמון שליד טיבולי ועד דרימלנד

שתי בירות תרבות, שני סיפורי סגירה שמדגימים את שני הקצוות של הענף - הוותיק שבלע אותו בעל הנכס, והצעיר שנמחק לפני שהספיק להשריש.

לואי טוסו קופנהגן - 33 שנים ליד טיבולי

ב-1974 נפתח בקופנהגן מוזיאון שעווה בבניין מרהיב המכונה "ארמון אנדרסן", צמוד לגני טיבולי. המוזיאון נשא את שמו של לואי טוסו, נינה של מארי טוסו שהקים רשת מתחרה לזו של סבתא רבתא שלו - הסיפור המשפחתי המלא מחכה אצל לואי טוסו - הנין שהקים רשת מתחרה. עם כ-200 דמויות ומרתף אימה שדנים בני דור שלם עוד זוכרים בצמרמורת, המוזיאון משך כמעט 10 מיליון מבקרים ב-33 שנותיו. הוא נסגר ב-2007 מסיבה פרוזאית לחלוטין: טיבולי, בעלת הבניין, רצתה את הנכס לשימושיה. אף מוזיאון שעווה לא קם בקופנהגן מאז - ומי שמחפש שעווה בסקנדינביה וסביבתה מוצא את התחנה הקרובה בהמבורג.

דרימלנד בוסטון - שלוש שנים בלבד

בקצה השני של סקאלת הוותק: דרימלנד (Dreamland) נפתח ב-2017 ליד גברמנט סנטר בבוסטון כמוזיאון השעווה הראשון בעיר זה עשורים, בהשקעה ברזילאית ועם סדרת נשיאים מלאה ודמויות של גיבורי בוסטון - בן אפלק, מאט דיימון, בובי אור וטום בריידי. שלוש שנים אחר כך הגיעה המגפה, הטלפונים נותקו והמוזיאון פשוט חדל להתקיים. דמות בריידי שלו, שהפכה ויראלית בגלל הדמיון המפוקפק, נשארה אחת הבדיחות הפנימיות של אוהדי הפוטבול - תזכורת לכך שגם מוזיאון חדש ומושקע אינו מוגן. חובבי הז'אנר ימצאו עוד מקרים כאלה בין מוזיאוני השעווה המוזרים בעולם.

גל הסגירות של מאדאם טוסו - כשגם הענקית מצטמצמת

אם נדמה שרק עצמאים קטנים נעלמים, הגיע הזמן לחדשות המפתיעות: גם מאדאם טוסו, הרשת הגדולה והמפורסמת בעולם, סגרה בשנים האחרונות שורה של סניפים - וזה מלמד המון על הכיוון של הענף כולו.

ארצות הברית - וושינגטון וסן פרנסיסקו

הסניף הנשיאותי בבירה האמריקאית, שנפתח ב-2007 והתגאה בכל נשיאי ארצות הברית בשעווה, נסגר "זמנית" עם המגפה ומעולם לא חזר - הסיפור המלא מחכה אצל מאדאם טוסו וושינגטון. כמה שנים אחריו הגיע תורו של הסניף ברציף הדייגים - מאדאם טוסו סן פרנסיסקו סגר את שעריו אחרי עשור, כחלק מהדעיכה הכללית של אזור פישרמנס וורף. רוב הדמויות משם לא נזרקו אלא פוזרו בין הסניפים הפעילים ברחבי העולם - כך שייתכן שתפגשו "מכר" מסן פרנסיסקו דווקא בלונדון או בברלין.

אסיה והמזרח התיכון - בייג'ינג, איסטנבול וצ'ונגצ'ינג

גם במזרח הגלגל הסתובב: מאדאם טוסו בייג'ינג ו-מאדאם טוסו איסטנבול נסגרו שניהם, וכמוהם גם הסניף בצ'ונגצ'ינג ובדלהי. הדפוס חוזר על עצמו: פתיחה מהירה בקניון או במגדל מרכזי, שנים ספורות של פעילות, ואז נסיגה שקטה כשהמספרים לא מצדיקים את השכירות.

מה זה אומר על הרשת

חשוב לדייק: מאדאם טוסו לא נעלמת - היא מתכנסת אל סניפי הדגל החזקים בערים עם תיירות עמוקה ויציבה. לונדון, אמסטרדם, ניו יורק, לאס וגאס, ברלין ובנגקוק ממשיכים לפעול במלוא הקיטור, והרשת אף פותחת סניפים חדשים בשווקים נבחרים. הלקח למטייל פשוט: סניף דגל ותיק הוא הימור בטוח, סניף קניון צעיר - הרבה פחות.

לאן הולכות בובות השעווה כשנכבה האור

זו השאלה ששואל כל מי ששומע על סגירת מוזיאון שעווה: מה עושים עם מאות דמויות בגודל טבעי, שכל אחת מהן שווה כמו רכב? מהמקרים שנסקרו כאן מצטיירת תמונה מרתקת של חמישה מסלולים קבועים.

מסלול 1 - פיזור בתוך הרשת

הפתרון המועדף על הרשתות הגדולות: דמויות מסניף שנסגר עוברות שיפוץ ונשלחות לסניפים פעילים. כך קרה עם רוב האוסף של סן פרנסיסקו, שפוזר בין עשרות סניפי מאדאם טוסו בעולם. אצל מאדאם טוסו נהוג גם למחזר: ראשי שעווה ותיקים נמסים ותכולתם משמשת דמויות חדשות - גלגול נשמות תרתי משמע.

מסלול 2 - מכירה פומבית ואספנים

כשאין רשת מאחורי המוזיאון, האוסף עולה למכירה. גטיסברג היא הדוגמה המפורסמת - לינקולן ממונע ודמויות בשווי אלפי דולרים לפריט - וקהילת אספני בובות השעווה, קטנה אך נלהבת, עוקבת אחרי כל מכירה כזאת. דמויות ממוזיאונים סגורים צצות מדי פעם באתרי מכירות, לרוב במחירים שמתחילים באלפי שקלים.

מסלול 3 - תרומה למוזיאונים ולסלבריטאים

גרווין מונטריאול המציא את הגרסה האלגנטית: תרומת דמויות למוזיאונים מקומיים והצעה לסלבריטאים לאמץ את הכפיל שלהם. קשה לחשוב על מזכרת ביתית מוזרה יותר מאשר אתה-עצמך בגודל טבעי בסלון.

מסלול 4 ו-5 - אחסון ומוזיאונים יד שנייה

יש בעלים שפשוט לא מסוגלים להיפרד - כמו בוויקטוריה, שם ישן אוסף שלם באחסון ממוזג שנים ארוכות בתקווה לבית חדש. ולבסוף, מוזיאונים עצמאיים קטנים בארצות הברית ובאסיה בונים אוספים שלמים מדמויות יד שנייה שנרכשו ממוזיאונים שנסגרו - כך שהדמות שראיתם פעם בעיר אחת עשויה לחכות לכם היום ביבשת אחרת.

השעווה שעדיין חיה - ומה שכדאי לבדוק לפני הטיול

אחרי מסע כזה בין חורבות, חשוב לומר את הדבר הפשוט: עולם השעווה רחוק ממוות. עשרות מוזיאונים משגשגים ברחבי העולם, וסניפי הדגל הגדולים שוברים שיאי מבקרים. הנעלמים מלמדים בעיקר איך לבחור נכון.

הכלל הראשון - לבדוק סטטוס לפני שמשבצים במסלול

הלקח החשוב ביותר מכל הסגירות: מוזיאון שעווה יכול להיסגר בהתראה של שבועות. לפני שבונים יום טיול סביב ביקור, בודקים את האתר הרשמי ואת הסטטוס בגוגל מפות - במיוחד בסניפים קטנים או צעירים. מי שהזמין כרטיס דיגיטלי מראש דרך פלטפורמה גדולה מוגן ממילא, כי ביטול בעקבות סגירה מזכה בהחזר.

לאן כן ללכת - הבחירות הבטוחות

סניף הדגל של מאדאם טוסו בלונדון הוא הוותיק והעמוק שבכולם, עם היסטוריה רציפה מאז ימי מארי טוסו עצמה - כרטיס למאדאם טוסו לונדון נשאר ההזמנה הבטוחה ביותר בעולם השעווה. באירופה מצטרפים אליו גרווין פריז, אמסטרדם, ברלין ווינה - הדירוג המלא מחכה בסקירת מוזיאוני השעווה באירופה.

הזווית הישראלית

מבחינת מטייל ישראלי, כל הבחירות הבטוחות נגישות בטיסות ישירות מנתב"ג: לונדון, פריז, אמסטרדם, ברלין, וינה ובודפשט. דווקא היעדים שדרשו קונקשן ארוך - מונטריאול, ויקטוריה, סיאול - הם אלה שהמוזיאונים שלהם נעלמו, כך שהמפה של השעווה החיה מתלכדת יפה עם מפת הטיסות הישירות. מי שמתלבט איזה סניף אירופאי שווה את הזמן ימצא תשובה מסודרת אצל איזה מאדאם טוסו באירופה שווה את הזמן שלכם.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• מוזיאוני שעווה נסגרים לעיתים בהתראה של שבועות בלבד - בדיקת סטטוס באתר הרשמי ובגוגל מפות חובה לפני שמשבצים ביקור במסלול
• רוב הדמויות לא מושמדות אחרי סגירה: הן עוברות לסניפים אחרים, נמכרות לאספנים, נתרמות או מאוחסנות
• בפראג אפשר עדיין לפגוש את דמויות גרווין לשעבר - מתחם צ'וקוטופיה שילב אותן במוזיאון השוקולד שקם במקום
• סניפי דגל ותיקים בערי תיירות גדולות (לונדון, אמסטרדם, ניו יורק) יציבים לאין ערוך מסניפי קניונים צעירים
• כרטיס שהוזמן מראש בפלטפורמה דיגיטלית מזכה בהחזר אם הסניף נסגר - עוד סיבה לא לקנות בדלפק
• גם מאדאם טוסו סגרה סניפים - וושינגטון, סן פרנסיסקו, בייג'ינג, איסטנבול, צ'ונגצ'ינג ודלהי - אך ממשיכה להשקיע בסניפי הדגל

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע למוזיאון שעווה על סמך זיכרון מטיול קודם בלי לוודא שהוא עדיין פתוח - כך מגלים מול דלת נעולה שגרווין מונטריאול איננו
• להתבלבל בין סניפים סגורים לפעילים: מאדאם טוסו וושינגטון וסן פרנסיסקו נסגרו, אבל ניו יורק, לאס וגאס ואורלנדו פעילים
• לחפש את חדר הפרוג-רוק במגדל טוקיו - המוזיאון נסגר; השעווה של טוקיו נמצאת היום במאדאם טוסו באודייבה
• להניח שגרווין היא רשת עולמית - אחרי סגירת מונטריאול, סיאול ופראג נותר הסניף ההיסטורי בפריז
• לקנות דמות שעווה במכירה פומבית בלי לבדוק עלויות הובלה ואחסון - דמות בגודל טבעי רגישה לחום ושבירה להפליא
• לוותר על הזמנת כרטיס מקוונת בסניפים הפעילים - בקופה המחיר גבוה יותר וההגנה על הכסף קטנה יותר

שאלות נפוצות

למה כל כך הרבה מוזיאוני שעווה נסגרו?

השילוב הקטלני הוא עלויות עתק - ייצור דמות בודדת עולה מאות אלפי שקלים ותחזוקתה שוטפת - יחד עם שכירות במיקומי תיירות יקרים ותלות מוחלטת בזרם תיירים. כשהתיירות נעצרת, כמו בשנות המגפה, או כשבעל הנכס דורש את השטח, המוזיאון קורס במהירות. כך נסגרו גרווין מונטריאול, דרימלנד בוסטון וכמה סניפי מאדאם טוסו.

מה קורה לבובות השעווה אחרי שהמוזיאון נסגר?

חמישה מסלולים עיקריים: פיזור בין סניפים אחרים ברשת (כמו דמויות סן פרנסיסקו של מאדאם טוסו), מכירה פומבית לאספנים (כמו בגטיסברג), תרומה למוזיאונים מקומיים, מסירה לסלבריטאים עצמם (כמו במונטריאול), או אחסון ממושך בבקרת אקלים (כמו 300 הדמויות של ויקטוריה). השמדה היא נדירה - האוספים שווים הון.

מה היה מיוחד במוזיאון השעווה של מגדל טוקיו?

לצד דמויות רגילות הוא החזיק את חדר הפרוג-רוק המפורסם - פרנק זאפה, רוברט פריפ, קית' אמרסון ופינה שלמה של קראוטרוק גרמני עם קלאוס שולצה, פאוסט ומנואל גטשינג. שום מוזיאון אחר בעולם לא הציג אוסף כזה, והוא הפך לאתר עלייה לרגל של חובבי מוזיקה עד סגירתו ב-2013 עם תום חוזה השכירות.

האם גרווין מונטריאול ייפתח מחדש?

לא. הסגירה שהוכרזה אחרי המגפה הייתה סופית, והאוסף כבר פוזר - חלק מהדמויות נשלחו לגרווין פריז, חלק נתרמו למוזיאונים בקוויבק וחלק הוצעו לסלבריטאים המונצחים. מי שרוצה לחוות את גרווין ימצא את המוזיאון ההיסטורי המקורי פועל במלוא הדרו בפריז.

אפשר לקנות בובת שעווה ממוזיאון שנסגר?

כן, וזה קורה יותר משנדמה. מכירות פומביות של אוספים שלמים, כמו זו של גטיסברג שבה נמכרו יותר מ-400 פריטים, מתקיימות מדי כמה שנים, ודמויות בודדות צצות באתרי מכירות. המחירים נעים בדרך כלל מאלפי שקלים לדמות פשוטה ועד עשרות אלפים לדמות מפורסמת או ממונעת. חשוב לזכור עלויות הובלה ואחסון - שעווה רגישה מאוד לחום.

אילו מוזיאוני שעווה גדולים עדיין פתוחים?

רבים מאוד: מאדאם טוסו פועלת בלונדון, אמסטרדם, ברלין, וינה, בודפשט, ניו יורק, לאס וגאס, אורלנדו, טוקיו, בנגקוק, סינגפור, סידני ודובאי ועוד; גרווין ממשיך בפריז; ובצד העצמאי בולטים פנאופטיקום בהמבורג ומוזיאוני השעווה של מדריד וברצלונה. סניפי דגל בערי תיירות גדולות הם ההימור הבטוח.