ווקסוורקס קינגס קרוס (Kings Cross Waxworks) היה מוזיאון השעווה של רובע החטאים של סידני - אטרקציה חשוכה ומצמררת שפעלה מ-1967 ועד 1987 בווילג' סנטר שבספרינגפילד אווניו, עם דמויות מסדנת מאדאם טוסו הלונדונית, חדר עינויים ידוע לשמצה ודלתות פתוחות עד חצות. המוזיאון נסגר, הבובות הפליגו לניו זילנד, והבניין נהרס - נשאר רק סיפור.
מאדאם טוסו סידני - השעווה חיה בדארלינג הארבור
היורש המודרני של הווקסוורקס: כניסה בשעה קבועה, נד קלי וגיבורים אוסטרלים, במרחק הליכה מה-CBD
בדיקת זמינות ומחיר ←עשרים שנה עמד המוזיאון הזה בלב השכונה הכי פרועה של אוסטרליה, בין ברי חשפנות, מלחים אמריקאים בחופשה מווייטנאם ושלטי ניאון מהבהבים. דורות של ילדי סידני יצאו ממנו עם סיוטים - ועם געגוע שנמשך עד היום: כשרשת ABC האוסטרלית ביקשה מהקוראים זיכרונות מהמקום, הגיעו עדויות מפורטות להפליא על כפתור התאורה בחדר העינויים ועל דלתות ההזזה המוזרות.
מי שמחפש שעווה בסידני של היום ימצא אותה במקום אחר לגמרי - בסניף מאדאם טוסו שבדארלינג הארבור, היורש המודרני והמלוטש. אבל כדי להבין למה מוזיאון שעווה בכלל הגיע לקצה העולם, צריך לחזור לקינגס קרוס של פעם.
קינגס קרוס של שנות השבעים - רובע החטאים שלא ישן
קינגס קרוס, מזרחית למרכז העסקים של סידני, היה במשך עשורים שם נרדף לכל מה שאסור: ברי חשפנות, מועדוני לילה, הימורים לא חוקיים ועולם תחתון משגשג. בשנות השישים המאוחרות ובשנות השבעים הגיע הרובע לשיא - מלחים וחיילים אמריקאים בחופשות מנוחה ממלחמת וייטנאם הציפו את רחוב דארלינגהרסט, הרצועה הראשית של הקרוס, והכסף זרם לכל עסק שידע להישאר ער אחרי חצות.
ניאון, מזרקה ושלט הקוקה קולה
הסמלים של התקופה עומדים שם עד היום: מזרקת אל עלמיין בצורת סביון ענק, שנחנכה ב-1961 לזכר לוחמי הדיוויזיה התשיעית האוסטרלית, ושלט הקוקה קולה הענק שהוצב ב-1974 בפינת ויליאם סטריט ודארלינגהרסט רואד - שלט שהאוסטרלים מכנים "השער לקרוס" ונחשב לאחד משלטי החוצות המפורסמים בחצי הכדור הדרומי. מי שהגיע לסידני בשנות השבעים ורצה לילה פרוע, ידע בדיוק לאן הולכים.
הפינה האירופית שבתוך הכאוס
אבל לקרוס היה גם צד אחר, בוהמייני ומטופח. ספרינגפילד אווניו, סמטה קטנה במרחק דקה מהרצועה, אירחה את הווילג' סנטר - מתחם קניות פתוח שנחשב אז לפיסה של אירופה בסידני: בתי קפה עם שולחנות בחוץ, כיסאות ברזל מסולסלים לבנים ותאורה בסגנון פנסי גז ויקטוריאניים. דווקא שם, מעל בתי הקפה, נפתח מוזיאון השעווה - נקודת משיכה משפחתית באמצע רובע שכולו למבוגרים בלבד. הניגוד הזה, בין טיולי בית ספר בבוקר לשיכורים שנכנסו לצחוק עם הבובות בלילה, הוא בדיוק מה שהפך את המקום לאגדה מקומית.
כרטיס משולב לאטרקציות סידני
מאדאם טוסו, אקווריום SEA LIFE, גן החיות WILD LIFE ומגדל התצפית - בכרטיס אחד מוזל במקום ארבעה
בדיקת זמינות ומחיר ←מוזיאון בקומה שמעל בתי הקפה - כך נולד הווקסוורקס
ווקסוורקס קינגס קרוס נפתח ב-1967 בקומה העליונה של הווילג' סנטר, בכתובת 24-30 ספרינגפילד אווניו, בין ספרינגפילד פלאזה לסמטת לנקלי פלייס. זה לא היה מיזם חובבני: הדמויות סופקו בזיכיון מסדנת מאדאם טוסו בלונדון - אותה סדנה אגדית שמייצרת את בובות השעווה המפורסמות בעולם.
שיער אנושי מאיטליה ונוסחה סודית
העיתונות המקומית של התקופה תיארה את הטכניקה בהתפעלות: שיער אנושי אמיתי שיובא מאיטליה, הושתל שערה אחר שערה, ודונג דבורים שהוקשה באמצעות תרכובת כימית "סודית" כדי לשרוד את החום האוסטרלי. המנהלת ננט ראדג' ניהלה את המקום ביד רמה והפכה לדמות מוכרת בשכונה. המוזיאון היה פתוח כל יום מ-10:00 בבוקר ועד חצות - שעות פעילות שמספרות לבד את כל הסיפור: בבוקר קבוצות תלמידים, אחר הצהריים תיירים, ואחרי רדת החשכה קהל הלילה של הקרוס שנכנס בין בר לבר.
הזרוע הדרומית של אימפריית השעווה
אספני היסטוריית שעווה מציינים שהווקסוורקס היה האטרקציה הדרומית ביותר שפעלה תחת המטרייה של משפחת טוסו המורחבת - אותה שושלת שהצמיחה גם רשת מתחרה שהקים נין המייסדת, סיפור מפותל בפני עצמו שמגולל בסיפורו של לואי טוסו. בעידן שלפני הטיסות הזולות, סידנֵיסאי ממוצע לא היה מגיע ללונדון לראות את המקור - אז המקור הגיע אליו, לקומה שמעל בית הקפה השכונתי. חשוב להדגיש: אין קשר עסקי ישיר בין המוזיאון ההוא לסניף מאדאם טוסו הרשמי שפועל בסידני כיום - עשרות שנים והתגלגלויות תאגידיות שלמות מפרידות ביניהם.
מוזיאוני השעווה המוזרים בעולם
מהוו האלג'ירי של קינגס קרוס ועד הבובות הכושלות של ימינו - המוזרויות הגדולות של עולם השעווה
בדיקת זמינות ומחיר ←מה ראו בפנים - מבראדמן ועד הביטלס
האוסף היה אקלקטי במלוא מובן המילה - שילוב של פנתיאון בריטי מיובא וגאווה אוסטרלית מקומית. לצד המלכה אליזבת והנסיך פיליפ עמדו גיבורי הספורט הלאומיים: אגדת הקריקט דונלד בראדמן והשחיינית דון פרייזר. ראשי ממשלה אוסטרלים זכו כמובן לייצוג - רוברט מנזיס בראשית הדרך, ובהמשך גם בוב הוק, שדמותו תככב לימים בפרק הסיום המוזר של הסיפור.
הביטלס בחליפות סרג'נט פפר
הדמויות שהכי נחרטו בזיכרון המבקרים היו דווקא של התרבות הפופולרית: הביטלס בחליפות הסאטן הצבעוניות מעטיפת סרג'נט פפר, בריז'יט בארדו בשיא זוהרה, ולצדם דמויות תרבות קלאסיות - בטהובן, הסופר רוברט לואיס סטיבנסון והסופרת הניו זילנדית קתרין מנספילד. הייתה גם פינה מתוקה להפליא ביחס לשאר המקום: דיורמת מסיבת התה של הכובען המטורף מאליס בארץ הפלאות, שילדים אהבו במיוחד.
מבוך של מסדרונות ודלתות הזזה
מה שהפך את הביקור לחוויה לא היו רק הדמויות אלא המבנה עצמו. מבקרים מתארים מסדרונות מוחשכים שחיברו בין האולמות, דלתות הזזה מוזרות וגרמי מדרגות נסתרים שגרמו לתחושה של תעייה במבוך. עדות משעשעת שחוזרת בזיכרונות של מבקרי התקופה: חלק מהדמויות הקטנות לא היו מקובעות, וילדים נהגו להזיז ולסדר אותן מחדש - חופש פעולה שאי אפשר לדמיין במוזיאון שעווה מודרני, שבו כל דמות מוקפת חיישנים. טיולי בית ספר היו לחם חוקו של המקום, ובדיעבד קשה להבין איזה מוסד חינוכי שלח ילדים בני עשר למקום שמחכה בו גם חדר עינויים.
חדר האימה - הכפתור, הוו והכריש
שום דבר במוזיאון לא הותיר חותם כמו אגף האימה. המוצג הידוע לשמצה ביותר היה "הוו האלג'ירי" - שחזור של שיטת הוצאה להורג עות'מאנית: דמות אדם משופדת על וו ברזל, מוצגת בחדר חשוך לחלוטין. כדי לראות אותה, המבקר היה צריך ללחוץ על כפתור שהדליק את התאורה לכמה שניות. המנהלת ננט ראדג' הסבירה בזמנו בהיגיון מצמרר שילדים לא ייחשפו למוצג "כי הוא בחושך - אלא אם ילחצו על הכפתור". כל ילד לחץ על הכפתור.
כריש בבלמורל ביץ' וחוטפי גופות
לצד הוו הוצגה סצנת התקפת כריש בחוף בלמורל שבסידני - נער שפלג גופו בתוך לוע הכריש - וכן תצוגת ערפדים, סצנת חוטפי גופות המחלצים גופה מקבר טרי, ותצוגת שלומית שכללה עירום חלקי והקפיצה לא מעט מלווים של קבוצות תלמידים. בשנות השמונים, כשהמוזיאון כבר דעך, הוצבו המוצגים מאחורי כלובי מתכת - פרט שרק הגביר את תחושת בית הרוחות המאובק שמתארים מי שביקרו בשנותיו האחרונות.
מסורת אוסטרלית של פושעים בשעווה
אגף אימה לא היה המצאה של קינגס קרוס אלא המשך למסורת אוסטרלית ותיקה: עוד במאה ה-19 הציג מוזיאון השעווה של מקס קרייטמאייר במלבורן "לשכת זוועות" עם דמויות רוצחים ופורעי חוק אוסטרלים, ובראשם דיורמת כנופיית קלי - שהייתה פופולרית עד כדי כך שנעלי השעווה של נד קלי מוסמרו לרצפה נגד גנבים. קרייטמאייר עצמו הכין את מסכת המוות של קלי אחרי הוצאתו להורג. הקהל האוסטרלי, מסתבר, תמיד אהב את הפושעים שלו בדונג - וקינגס קרוס פשוט תרגם את זה לשפת שנות השבעים.
הדעיכה, המכירה והמסתורין הניו זילנדי
בשנות השמונים כבר היה הווקסוורקס צל של עצמו. הסופר ג'יימס קוקינגטון, שביקר במקום ב-1986, תיאר אותו כ"עייף ומיושן" - אולמות שוממים, אבק על הדמויות, והקסם המצמרר של פעם הפך פשוט לעצוב. גם הרובע כולו השתנה: מאבקי הנדל"ן האלימים סביב ויקטוריה סטריט בשנות השבעים חשפו את אחיזת העולם התחתון בשכונה, והזוהר הבוהמייני התחלף בסמים קשים ובשקיעה כללית.
1987 - הסוף השקט
ב-1987 נמכר המוזיאון ונסגר, בלי טקסים ובלי כותרות גדולות. על פי דיווח בעיתון סידני מורנינג הראלד, כל בובות השעווה - כולל דמותו של ראש הממשלה דאז בוב הוק - נשלחו לניו זילנד. וכאן מתחיל המסתורין: היעד הסופי של האוסף מעולם לא אומת. כשעיתונאים ניסו להתחקות אחרי הבובות עשורים אחר כך, אפילו מטה מאדאם טוסו לא ידע לומר היכן הן. העדות הקונקרטית היחידה שצצה מאז היא של אספנים שמדווחים כי דמות אליס בארץ הפלאות מהמוזיאון התגלגלה לידיים פרטיות בניו זילנד. כל השאר - הביטלס, הוו האלג'ירי, בוב הוק - פשוט נעלמו.
הבניין שחיכה עשרים שנה למכות האחרונות
הווילג' סנטר עצמו שרד את המוזיאון בעשרים שנה עגומות. המתחם קורה ושופץ, אכלס סופרמרקט ותחנת הימורים, והמשיך להתפורר יחד עם השכונה. באפריל 2008 הגיעו הדחפורים: המתחם כולו נהרס, ועל המגרש נבנה בניין מגורים. מי שמחפש היום את המקום שבו עמד מוזיאון השעווה בקינגס קרוס ימצא כניסה לדירות יוקרה - בלי שלט, בלי לוחית זיכרון, בלי כלום.
קינגס קרוס היום - שיטוט בעקבות מוזיאון שלא קיים
קינגס קרוס של היום רחוק שנות אור מרובע החטאים של שנות השבעים. אחרי גל אלימות קשה הוטלו על הרובע חוקי "נעילת לילה" שסגרו את רוב מועדוני הלילה; החוקים בוטלו בהמשך, אבל השכונה כבר הספיקה לעבור ג'נטריפיקציה עמוקה - ברי החשפנות פינו את מקומם לבתי קפה, מסעדות שף ובנייני דירות יוקרתיים, והאזור התמזג למעשה עם פוטס פוינט האלגנטית.
מסלול הליכה בעקבות העבר
ובכל זאת, לחובבי היסטוריה מחכה כאן שעה-שעתיים מהנות. מתחילים בתחנת הרכבת קינגס קרוס (דקות ספורות ברכבת מלב ה-CBD - נוח מאוד למי שמתאכסן במרכז), עולים אל שלט הקוקה קולה הענק שעדיין מכריז על הכניסה לרובע, וממשיכים לאורך דארלינגהרסט רואד אל פיצרוי גרדנס ומזרקת אל עלמיין המפורסמת. בסופי שבוע פועל סביב המזרקה שוק איכרים אהוב על המקומיים - נקודה מצוינת לקפה ולתצפית אנשים. משם, פנייה קצרה מובילה לספרינגפילד אווניו השקטה, שם עמד הווילג' סנטר. תעצרו רגע מול בניין הדירות - אתם עומדים בדיוק במקום שבו ילדי סידני לחצו על הכפתור של הוו האלג'ירי.
שווה לישראלים?
כתוספת של שעה-שעתיים ליום סידני - בהחלט. הרובע בטוח לחלוטין ביום ותוסס בערבים, קרוב לגני החיות והגנים הבוטניים, ומציע ארוחת בוקר ברמה מהטובות בעיר. מי שגדל על סיפורי רובעי חטאים - אמסטרדם, רפרבאן ההמבורגית, סוהו - ימצא כאן גרסה שעברה ריכוך, אבל עם שכבות היסטוריה שעדיין מבצבצות מכל פינה.
מאדאם טוסו דארלינג הארבור - היורש שהחליף אימה בסלפי
עשרים וחמש שנה אחרי שהבובות של קינגס קרוס הפליגו לניו זילנד, השעווה חזרה לסידני בגדול: באפריל 2012 נפתח סניף מאדאם טוסו הרשמי על רציף האקווריום בדארלינג הארבור - הסניף ה-13 של הרשת בעולם והיחיד באוסטרליה. ההבדל בין שני המוסדות מסכם חצי מאה של אבולוציה: במקום מסדרונות חשוכים וכלובי מתכת - אולמות מוארים, אזורים אינטראקטיביים והזמנה מפורשת לגעת, לחבק ולהצטלם.
נד קלי עדיין כאן
פרט משעשע שסוגר מעגל: בין הדמויות המוצגות כיום בסניף נמצא גם נד קלי, פורע החוק האגדי - אותה דמות שהקהל האוסטרלי נהר לראות בשעווה עוד במאה ה-19. לצדו מוצגים כיום גיבורים אוסטרלים מודרניים כמו סטיב אירווין וכריס המסוורת', לצד כוכבי עולם. הביקור אורך בדרך כלל שעה עד שעה וחצי, והמיקום מושלם לשילוב ביום דארלינג הארבור - המוזיאון יושב דלת ליד דלת עם אקווריום SEA LIFE וגן החיות WILD LIFE, כעשר דקות הליכה מתחנות טאון הול ו-וויניארד.
טיפים מהשטח
מבקרים מדווחים בעקביות שבקרי אמצע שבוע הם הזמן הרגוע ביותר לצילומים בלי המתנה ליד הדמויות הפופולריות, ושהזמנה מקוונת מראש זולה מהקופה וכוללת שעת כניסה מובטחת - כרטיס כניסה למאדאם טוסו סידני מזמינים מראש בכמה קליקים. מי שמתכנן גם אקווריום ומגדל תצפית ירוויח משמעותית מכרטיס משולב לאטרקציות סידני. לישראלים: אין טיסה ישירה מתל אביב לסידני - החיבורים הנוחים עוברים דרך בנגקוק, הונג קונג או מפרציות המזרח, ואת ההשוואה עושים בסקיינר. סקירה מלאה של הסניף מחכה במאדאם טוסו סידני.
מוזיאוני שעווה שנעלמים - התבנית שחוזרת על עצמה
הסיפור של קינגס קרוס אינו חריג אלא תבנית. מוזיאוני שעווה הם עסק אכזרי: ההשקעה בדמויות עצומה, האופנה מתחלפת, וברגע שהקהל מפסיק להגיע - אין דרך חזרה. זה קרה לענקית כמו מאדאם טוסו עצמה בכמה שווקים, וסיפור עלייתו ונפילתו של סניף דלהי מוכיח שגם מותג-העל אינו חסין. המוזיאונים ששרדו עשורים ארוכים, כמו אלה שנסקרים בין מוזיאוני השעווה הוותיקים בעולם, עשו זאת באמצעות המצאה עצמית מתמדת - בדיוק מה שהווקסוורקס של קינגס קרוס לא ידע לעשות.
למה דווקא הוא נשכח - ולמה דווקא אותו זוכרים
הפרדוקס יפהפה: המוזיאון שלא שרד הפך לזיכרון קולקטיבי עז יותר מאטרקציות שעדיין פועלות. כשמדורי הנוסטלגיה האוסטרליים מבקשים זיכרונות ילדות מסידני של פעם, הווקסוורקס עולה שוב ושוב - הכפתור, החושך, הכריש. אימה שנחוותה בגיל עשר, מסתבר, היא מזכרת שנשארת לכל החיים. ובניגוד לרוב הדמויות שנמסות ומותכות מחדש, לבובות של קינגס קרוס יש סוף פתוח - אולי הן עדיין עומדות במחסן ניו זילנדי, מחכות שמישהו ידליק את האור.
איפה רואים שעווה באוסטרליה כיום
מעבר לסניף מאדאם טוסו בסידני, חובבי הז'אנר ימצאו את האוסף העצמאי הגדול של החצי הכדור הדרומי במוזיאון השעווה בגולד קוסט - שעה טיסה מסידני, ותחנה טבעית למי שממילא ממשיך לחופי קווינסלנד. השילוב של שני המוסדות באותו טיול נותן תמונה מלאה: הרשת הגלובלית המלוטשת מצד אחד, והמוזיאון העצמאי בעל האופי מצד שני - שני הקצוות של עולם שהתחיל, בסידני לפחות, בקומה חשוכה מעל בית קפה בקינגס קרוס.
| קריטריון | ווקסוורקס קינגס קרוס | מאדאם טוסו סידני |
|---|---|---|
| מיקום | וילג' סנטר, ספרינגפילד אווניו, קינגס קרוס | רציף האקווריום, דארלינג הארבור |
| שנות פעילות | 1967 עד 1987 | מאז 2012, פעיל כיום |
| מקור הדמויות | זיכיון מסדנת טוסו בלונדון | סטודיו הפיסול של רשת מאדאם טוסו |
| אווירה | מסדרונות חשוכים, חדר עינויים, כלובי מתכת | אולמות מוארים, אזורים אינטראקטיביים, סלפי חופשי |
| שעות פעילות | כל יום 10:00 עד חצות | שעות יום - לבדוק באתר הרשמי לפני ביקור |
| גורל הדמויות | נמכרו ונשלחו לניו זילנד, מקומן לא ידוע | מתחלפות ומתעדכנות באופן שוטף |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- ווקסוורקס קינגס קרוס פעל מ-1967 עד 1987 - היום לא נותר ממנו שום זכר פיזי בשטח
- הבניין שאירח אותו, הווילג' סנטר בספרינגפילד אווניו, נהרס ב-2008 ובמקומו עומד בניין מגורים
- בובות השעווה נמכרו ונשלחו לניו זילנד - מקומן המדויק לא אותר מעולם
- חלופת השעווה הפעילה בסידני היא מאדאם טוסו בדארלינג הארבור, דלת ליד דלת עם אקווריום SEA LIFE
- קינגס קרוס עצמו שווה שיטוט של שעה-שעתיים: תחנת רכבת ייעודית, מזרקת אל עלמיין ושלט הקוקה קולה
- כרטיס משולב לאטרקציות דארלינג הארבור זול משמעותית מקניית כרטיסים נפרדים
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לחפש מוזיאון שעווה בקינגס קרוס היום - הוא נסגר ב-1987 והבניין כולו נהרס
- לבלבל בין ווקסוורקס קינגס קרוס למאדאם טוסו סידני - שני מוסדות שונים לחלוטין בהפרש של עשרות שנים
- להגיע לקינגס קרוס בציפייה לרובע חטאים סוער - השכונה עברה ג'נטריפיקציה עמוקה והיא היום שקטה ומעודנת
- לקנות כרטיס למאדאם טוסו בקופה במקום אונליין - מפסידים גם מחיר מוזל וגם שעת כניסה מובטחת
- לוותר על שילוב הביקור עם האקווריום וגן החיות הסמוכים - הם באותו רציף בדיוק
- להקדיש לרובע ערב שלם - את קינגס קרוס של היום מכסים בנחת בשעה-שעתיים של הליכה
שאלות נפוצות
מה היה מוזיאון השעווה בקינגס קרוס?
ווקסוורקס קינגס קרוס היה מוזיאון שעווה שפעל בקומה העליונה של מתחם הווילג' סנטר בספרינגפילד אווניו, בלב רובע החטאים של סידני, מ-1967 עד 1987. הדמויות סופקו בזיכיון מסדנת מאדאם טוסו בלונדון, והמקום היה פתוח כל יום מהבוקר ועד חצות - מטיולי בית ספר ועד קהל הלילה של הרובע.
למה נסגר מוזיאון השעווה בקינגס קרוס?
שילוב של הזנחה, ירידת קרנו של הרובע ושינוי טעם הקהל. באמצע שנות השמונים תיארו מבקרים מוזיאון מאובק ושומם שהדמויות בו כלואות מאחורי כלובי מתכת. ב-1987 נמכר העסק ונסגר סופית, והמתחם כולו המשיך להתדרדר עד שנהרס ב-2008.
לאן נעלמו בובות השעווה של קינגס קרוס?
על פי דיווח בעיתונות האוסטרלית, כל הבובות - כולל דמותו של ראש הממשלה בוב הוק - נשלחו לניו זילנד לאחר המכירה ב-1987. היעד הסופי מעולם לא אומת, ואפילו מטה מאדאם טוסו לא ידע לאתר אותן. העדות היחידה שצצה מאז היא דמות אליס בארץ הפלאות שהתגלגלה לאספנים בניו זילנד.
מה היה המוצג המפחיד ביותר במוזיאון?
ללא תחרות - הוו האלג'ירי: דמות אדם משופדת על וו ברזל בחדר חשוך לחלוטין, שנחשפה רק כשהמבקר לחץ על כפתור תאורה. לצדו הוצגו סצנת התקפת כריש בחוף בלמורל, תצוגת ערפדים וסצנת חוטפי גופות. דורות של ילדי סידני מעידים עד היום שהמוצגים האלה רדפו אותם שנים.
אפשר לבקר היום במקום שבו פעל המוזיאון?
אפשר להגיע לספרינגפילד אווניו בקינגס קרוס, אבל אין מה לראות מהמוזיאון עצמו - הווילג' סנטר נהרס ב-2008 ובמקומו נבנה בניין מגורים, בלי שלט או לוחית זיכרון. השיטוט ברובע עדיין שווה: מזרקת אל עלמיין, שלט הקוקה קולה ובתי הקפה של פוטס פוינט במרחק דקות הליכה.
מה האלטרנטיבה למוזיאון שעווה בסידני היום?
מאדאם טוסו סידני בדארלינג הארבור - הסניף היחיד של הרשת באוסטרליה, שנפתח ב-2012 על רציף האקווריום. בין הדמויות המוצגות כיום גם נד קלי, ממשיך דרכה של מסורת הפושעים בשעווה האוסטרלית. מומלץ להזמין כרטיס מקוון מראש ולשקול כרטיס משולב עם האקווריום וגן החיות הסמוכים.
