בובות שעווה שהוסרו מהתצוגה – השערוריות הגדולות של מאדאם טוסו

בובות שעווה שהוסרו מהתצוגה הן הפרק שמאדאם טוסו מעדיפה לא להבליט: דמותו של ג'ימי סוויל הותכה והושמדה אחרי חשיפת פשעיו, הארי ומייגן הורחקו מהמערך המלכותי בלונדון, דמויות פוליטיות נשלחו למחסן אחרי שספגו אגרופים - והיטלר של ברלין נערף כבר ביום הפתיחה של הסניף. אלה הסיפורים המתועדים, המדיניות שמאחוריהם, ומה באמת קורה לדמות שיורדת מהבמה.

כדי להבין כמה דרמטית כל הסרה כזאת, צריך לזכור מה עומד מאחורי דמות אחת: תהליך הייצור של פסל שעווה ברשת נמשך כארבעה חודשים, מעסיק צוות של כ-20 אמנים ועולה בסביבות 150 אלף ליש"ט. כשהרשת מחליטה להוריד דמות - ובמקרים קיצוניים להתיך אותה - זו הצהרה שעולה הון, ולכן היא כמעט תמיד מסופרת דרך התקשורת ולא בשקט.

חשוב להפריד בין שני עולמות: רוטציה שגרתית, שבה דמויות מתחלפות כל הזמן בלי הודעה מוקדמת כי המקום מוגבל והקהל רוצה כוכבים עדכניים, לבין הסרות של שערורייה - אלה שמגיעות עם הודעה רשמית, עמדה מוסרית ולפעמים גם מתיך. בדיוק בהסרות מהסוג השני עוסקות השורות הבאות.

ג'ימי סוויל - הדמות שהותכה ונמחקה מההיסטוריה

אין מקרה שממחיש את גבולות הסלחנות של מאדאם טוסו יותר מג'ימי סוויל. מגיש הטלוויזיה הבריטי קיבל דמות שעווה בסניף לונדון בשנת 1986, סמוך ליום הולדתו ה-60, כשהיה בשיא הפופולריות שלו - כוכב BBC אהוב שגייס מיליונים לצדקה. הדמות שלו עמדה בין גדולי בריטניה, בדיוק כפי שהוא נתפס אז.

מגיבור לאומי לבושה לאומית

הדמות עצמה ירדה מהתצוגה עוד בתחילת שנות ה-90, במסגרת רוטציה שגרתית, ונשמרה במחסני הרשת יותר מעשרים שנה - גורל סטנדרטי לדמות של סלבריטאי שהרלוונטיות שלו דעכה. אבל בסוף 2012, אחרי מותו, נחשפה פרשת ההתעללות המינית הגדולה בתולדות בריטניה: מאות קורבנות לאורך עשרות שנים. שמו של סוויל נמחק ממוסדות, שלטים ומצבות ברחבי הממלכה - והשאלה הגיעה גם למחסן של מאדאם טוסו.

ההחלטה חסרת התקדים: השמדה מוחלטת

הרשת אישרה בהצהרה רשמית שהדמות הושמדה, בנימוק פשוט וחד: דמותו של סוויל לא תוצג עוד לעולם, ולכן אין טעם לשמור אותה. בעולם שבו כמעט כל דמות מוסרת נשמרת בארכיון, מושאלת לסניף אחר או ממוחזרת - התכה מוחלטת היא הצעד הקיצוני ביותר שהרשת יכולה לנקוט. זה התקדים שקבע את המדרגה העליונה בסולם: יש דמויות שיורדות מהתצוגה, ויש דמויות שנמחקות פיזית מהעולם.

המקרה הזה הפך לנקודת ייחוס בכל דיון ציבורי שהגיע אחריו: כשקהל דורש להסיר דמות של כוכב שהסתבך, ההשוואה לסוויל עולה כמעט תמיד - והרשת נאלצת שוב ושוב להסביר איפה עובר הקו שלה.

היטלר - הדמות השנויה במחלוקת ביותר בתולדות הרשת

אף דמות לא ריכזה סביבה יותר ונדליזם, מחאות והחלטות מדיניות מאשר אדולף היטלר - והסיפור שלה מתגלגל בין שני סניפים, לונדון וברלין, עם שתי החלטות הפוכות.

ברלין: עריפה ביום הפתיחה

ביולי 2008 נפתח סניף מאדאם טוסו ברלין על שדרת אונטר דן לינדן, ובתצוגה הוצבה דמות של היטלר יושב שפוף ליד שולחן בסצנת בונקר אפלולית. המבקר השני שנכנס בדלת - ברלינאי בן 41 - דחף את המאבטח, הסתער על הדמות ותלש את ראשה כשהוא צועק "לעולם לא עוד מלחמה". הוא נעצר, ובהמשך סיפר לעיתונות שגם התערבות עמדה מאחורי המעשה. הדמות תוקנה והוחזרה לתצוגה כחודשיים לאחר מכן - הפעם מאחורי מיגון של ממש. את הסניף עצמו אפשר להכיר מקרוב עם כרטיס כניסה למאדאם טוסו ברלין, והמיקום המדויק - אונטר דן לינדן, ברלין.

הכללים הנוקשים סביב הדמות בברלין

הדמות בברלין היא היחידה ברשת שמוקפת בכללים משלה: אסור לגעת בה ואסור להצטלם איתה. שני מאבטחים ומצלמות אוכפים את האיסור, והמוזיאון הסביר שהמטרה היא למנוע מצב שבו התמונות הופכות לחומר הערצה עבור גורמי ימין קיצוני. זו דוגמה נדירה לדמות שנשארת בתצוגה - אבל בתנאים שמזכירים לכל מבקר שהיא שם כתיעוד היסטורי, לא כאטרקציית סלפי.

לונדון: פרידה שקטה אחרי עשרות שנים

בלונדון הסיפור הסתיים אחרת. דמות של היטלר הוצגה שם לסירוגין עוד משנות ה-30, ובמערך מנהיגי העולם. במרוצת השנים הצטברו דיווחים על תיירים שמצטלמים לצידה בהצדעות נאציות, ואחרי מכתבי תלונה פומביים - ובהם פנייה חריפה של עיתונות יהודית - הדמות הוסרה מהתצוגה בלונדון בשנת 2016, בלי טקסים ובלי הצהרות גדולות. שני סניפים, אותה דמות, שתי תשובות שונות לאותה שאלה: להציג היסטוריה או לוותר עליה.

ההפרדות המלכותיות - הארי, מייגן והפוליטיקה של המיקום

לא כל הסרה היא מחיקה. לפעמים הדמות נשארת בבניין - אבל המיקום שלה משתנה, וכל הזזה כזאת היא הצהרה שהעולם כולו מדווח עליה. אף מקרה לא הוכיח זאת כמו הארי ומייגן.

ההסרה מהמערך המלכותי

בינואר 2020, ימים ספורים אחרי שהזוג הודיע על פרישה מתפקידיהם הבכירים בבית המלוכה, הודיע סניף מאדאם טוסו לונדון שדמויות השעווה של הארי ומייגן מוצאות ממערך המשפחה המלכותית. הניסוח הרשמי היה דיפלומטי - ההצבה החדשה "תשקף את תפקידם המתקדם במוסד המלוכה" - אבל התמונה שהופצה אמרה הכול: המשפחה נשארה לעמוד יחד, והזוג נעלם מהפריים.

מסע נדודים בין אזורים

מאז הדמויות של הזוג נדדו בין אזורי התצוגה: תחילה הועברו לאזור בסגנון הוליוודי, בהתאמה למעבר שלהם לקליפורניה, ובהמשך הוצבו מחדש בתפאורות שמגיבות לחדשות - כולל מיצג שבו הוצבו עם מזוודות, קריצה מתוקשרת לדיווחים על חזרה לבריטניה. אזור הארמון המלכותי עצמו ממשיך לתפקד כלב הסניף בלונדון, עם דמויות המלך והמלכה, הנסיך והנסיכה מוויילס ושחזור של אווירת ההכתרה - את המיקום תמצאו ב-מרילבון רואד, לונדון.

למה זה מעניין מעבר לרכילות

המקרה הזה חשף איך הרשת באמת עובדת: הצבת דמויות היא שפה. קרבה פיזית בין דמויות מסמנת קרבה מוסדית, והזזה של מטר וחצי מספיקה כדי לייצר כותרות בכל העולם. מי שמבקר בסניף לונדון אחרי שקרא את הסיפור הזה מסתכל על סידור החדר אחרת לגמרי - כמו על לוח שחמט שמעדכן את עצמו לפי החדשות.

דמויות פוליטיות שנגנזו - כשהקהל מצביע באגרופים

דמויות של פוליטיקאים הן הבעייתיות ביותר לתחזוקה בכל מוזיאון שעווה - לא בגלל שערוריות של הדמות עצמה, אלא בגלל מה שהמבקרים עושים לה. שני מקרים מתועדים היטב מדגימים את שני הקצוות: מיצג יזום ומחיקה כפויה.

טראמפ בפח - המיצג של ברלין

בסוף אוקטובר 2020, ימים לפני הבחירות בארה"ב, הציב סניף ברלין את דמות השעווה של דונלד טראמפ בתוך מכולת אשפה, מוקפת שקיות זבל ושלטים. הרשת הבהירה שמדובר בפעולה סמלית במסגרת חידוש התצוגה - הדמות לא באמת הושלכה - אבל התמונות הקיפו את העולם בתוך שעות, והפכו לאחת מפעולות היחצנות המתוקשרות בתולדות הרשת. גם כאן: ההצבה היא המסר.

סן אנטוניו: הדמות שנמלטה למחסן

בסניף לואי טוסו בסן אנטוניו שבטקסס - רשת מתחרה שהקים נינה של מאדאם טוסו - הסיפור היה הפוך ולא רצוני: מבקרים הכו ושרטו את דמות טראמפ שוב ושוב, עד שהמוזיאון העביר אותה ללובי, ליד עמדות הצוות, בתקווה שנוכחות עדים תרתיע. זה לא עזר, והדמות נשלחה למחסן. המנהל האזורי סיפר לתקשורת שזה גורלן של דמויות נשיאותיות באשר הן: דמות אובמה, למשל, איבדה את האוזניים שש פעמים. את המוזיאון עצמו תמצאו מול האלמו - לואי טוסו, סן אנטוניו.

הלקח התפעולי

מוזיאוני שעווה למדו להציב דמויות פוליטיות שנויות במחלוקת בעמדות מוארות, ליד צוות או מצלמות - ולעיתים פשוט לוותר עליהן בתקופות טעונות. כשדמות פוליטית נעלמת מהתצוגה, הסיבה בדרך כלל פרוזאית: עלות התיקונים עלתה על התועלת.

כשהקהל מחליט - ביונסה, ניקי מינאז' ולחץ הרשתות

לא רק שערוריות מוסריות מורידות דמויות מהתצוגה. בעידן הרשתות החברתיות, גל לעג ויראלי אחד יכול לשלוח דמות לסטודיו לתיקונים - או לחשוף עד כמה הדמויות באמת נודדות בין סניפים.

ביונסה: הסרה זמנית ותיקון בין לילה

בשנת 2017 הוסרה דמות ביונסה מרצפת התצוגה בסניף ניו יורק אחרי סערה עולמית: גולשים טענו שהדמות בהירה ורזה מדי, ושהיא דומה יותר לכוכבות אחרות מאשר לזמרת עצמה. הרשת החזירה אותה לתצוגה לאחר מה שהוגדר רשמית "התאמות סטיילינג ותאורה". המקרה קבע תקדים חשוב: הסרה זמנית לתיקון היא כלי לגיטימי שהרשת שולפת כשהביקורת חוצה סף מסוים.

ניקי מינאז' והדמות הנודדת

כשסניף ברלין הציג דמות של ניקי מינאז' בפוזה מתוך קליפ מפורסם, הרשתות התפוצצו מלעג - הדמיון לזמרת היה רופף, וגולשים אף קראו להתיך אותה. הפרט המעניין באמת נחשף בדיווחים: זו הייתה בדיוק אותה דמות שהושקה שנים קודם לכן בלאס וגאס באישור הזמרת עצמה - היא פשוט הושאלה לברלין, כי הרשת מניידת דמויות בין סניפים באופן שגרתי. מה שנראה מחמיא בתאורה של וגאס נראה אחרת לגמרי בברלין.

ומי דווקא נשאר: מייקל ג'קסון

לצד כל אלה חשוב להכיר גם את הצד השני של המטבע: אחרי הסרט התיעודי שעורר סערה עולמית סביב מייקל ג'קסון, הרשת הודיעה שדמויותיו יישארו בתצוגה בכל הסניפים, והסבירה שהיא "עוקבת באופן קבוע אחרי בחירת הדמויות בהתאם לאירועים חיצוניים ולמשוב מבקרים". כלומר: אין כלל אוטומטי. כל מקרה נשקל לגופו - וההכרעות לא תמיד עקביות בעיני הקהל.

מי מחליט - ומה באמת קורה לדמות שהוסרה

מאחורי כל הסיפורים הדרמטיים עומדת מערכת החלטות מסודרת למדי, גם אם הרשת לא מפרסמת פרוטוקולים. מהמקרים המתועדים אפשר לשרטט את הכללים בפועל.

המדיניות הרשמית: אפס התחייבות

עמוד השירות הרשמי של הרשת אומר את זה במפורש: דמויות עשויות לרדת מהתצוגה בכל רגע - לתחזוקה יזומה או פתאומית, בגלל מגבלות מקום, או כשהעניין הציבורי משתנה. אין שום ערובה שדמות שמופיעה באתר תהיה בתצוגה ביום הביקור. ההחלטות מתקבלות ברמת הרשת והסניף, על בסיס "אירועים חיצוניים ומשוב מבקרים" - הניסוח הגמיש שמאפשר גם להתיך את סוויל וגם להשאיר את ג'קסון.

ארכיון, מחסן, השאלה - או מתיך

לרוב הדמויות המוסרות יש חיים שלאחר המוות, בסדר יורד של כבוד:

• ארכיון - סניף לונדון מחזיק ארכיון היסטורי עם תלבושות, חפצים ומזכרות מדמויות עבר.
• מחסן - דמויות ששוות שימור אך לא תצוגה נשמרות שנים, כמו סוויל לפני ההשמדה וטראמפ של סן אנטוניו.
• נדידה בין סניפים - דמויות מושאלות ועוברות בין ערים; כשסניף שלם נסגר, כמו במקרה של מאדאם טוסו סן פרנסיסקו, הדמויות חולקו בין עשרות הסניפים האחרים ברחבי העולם.
• השמדה - שמורה למקרים שבהם הרשת קובעת שהדמות לא תוצג עוד לעולם.

למה לא מתיכים הכול

התשובה כלכלית: דמות מייצגת השקעה של כ-150 אלף ליש"ט וארבעה חודשי עבודה של צוות שלם - על התהליך המלא אפשר לקרוא בהרחבה על עלות בניית בובת שעווה במאדאם טוסו. ראש שעווה יכול לחזור לתצוגה אחרי עשור אם הדמות חוזרת לרלוונטיות, ולכן ההיגיון העסקי הוא לשמור כמעט הכול. ההתכה של סוויל הייתה יקרה דווקא בגלל זה - ויתור מודע על נכס - וזה בדיוק מה שהפך אותה להצהרה.

מה זה אומר לכם כמבקרים - טיפים לפני שקונים כרטיס

כל הדרמות האלה מתורגמות לשורה תחתונה פרקטית אחת: התצוגה שתפגשו היא תמונת מצב רגעית, לא קטלוג קבוע. כמה כללים שחוסכים אכזבות.

בדקו את רשימת הדמויות לפני הביקור

תלונה שחוזרת שוב ושוב בביקורות מטיילים בטריפאדוויזר: הגענו בשביל דמות מסוימת - והיא לא הייתה שם, כי פינתה מקום לאזורים חדשים. לכל סניף יש באתר הרשמי עמוד עדכני של הדמויות המוצגות, והרשת עצמה ממליצה לפנות לסניף לפני הביקור כדי לוודא שדמות ספציפית בתצוגה. אם מישהו מהמשפחה חולם על כוכב מסוים - שתי דקות בדיקה חוסכות ילד מאוכזב.

לישראלים: איפה פוגשים את הסיפורים האלה מקרוב

שלושת הסניפים שמככבים בסיפורי ההסרות - לונדון, ברלין ואמסטרדם - הם גם שלושה מהיעדים הנגישים ביותר מתל אביב, עם טיסות ישירות קבועות שקל להשוות דרך סקייסקאנר. באמסטרדם שוכן הסניף הוותיק ביותר מחוץ לבריטניה, בבניין שפונה אל כיכר דאם מול הארמון המלכותי - נוח לשלב עם כל מסלול במרכז העיר, וכרטיס למאדאם טוסו אמסטרדם מזמינים מראש כדי לדלג על התור בכיכר העמוסה.

טיפים מהשטח שלא כתובים באתר הרשמי

• בברלין אל תנסו להצטלם עם דמות היטלר - מבקרים מדווחים שהאבטחה עוצרת כל ניסיון, וזה האיסור היחיד מסוגו ברשת.
• דמות שחזרה מתיקון או הצבה מחודשת מקבלת בדרך כלל מיקום מרכזי ומתוקשר - שווה לבדוק מה חדש בסניף לפני הביקור, שם יהיה הצילום החזק.
• דמויות פוליטיות מוצבות לרוב ליד עמדות צוות בגלל היסטוריית הוונדליזם - אל תתפלאו אם המאבטח עומד קרוב.
• בוקר של יום חול הוא הזמן הרגוע ברוב הסניפים; אחר הצהריים של סוף שבוע הוא שיא העומס סביב הדמויות המבוקשות.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• דמות שעווה ממוצעת עולה כ-150 אלף ליש"ט ונבנית כארבעה חודשים בידי כ-20 אמנים - הסרה היא הצהרה יקרה מאוד
• אין תצוגה קבועה: הרשת מסירה ומחליפה דמויות בכל רגע, בלי הודעה מוקדמת - בדקו את רשימת הדמויות של הסניף לפני הקנייה
• רוב הדמויות המוסרות לא מושמדות - הן עוברות לארכיון, למחסן או מושאלות לסניף אחר בעולם
• השמדה מוחלטת, כמו במקרה סוויל, שמורה למצבים שבהם הרשת קובעת שהדמות לא תוצג עוד לעולם
• בברלין חל איסור מוחלט לצלם את דמות היטלר או לגעת בה - שומרים ומצלמות אוכפים זאת
• דמויות פוליטיות סופגות ונדליזם חוזר, ולכן מוצבות לרוב ליד עמדות צוות או מוסרות בתקופות טעונות

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להבטיח לילדים מפגש עם כוכב ספציפי בלי לבדוק באתר הסניף שהדמות מוצגת כרגע - דמויות יורדות בלי התראה
• להניח שכל הסניפים מציגים את אותן דמויות - לכל עיר אוסף משלה, ודמויות נודדות בין סניפים
• לנסות להצטלם עם דמות היטלר בברלין - האבטחה תעצור אתכם, זה האיסור הנוקשה ביותר ברשת
• לגעת בדמויות בניגוד להנחיות המקומיות - ונדליזם הוא בדיוק הסיבה שדמויות שלמות נעלמו מהתצוגה
• לבלבל בין מאדאם טוסו ללואי טוסו - אלה רשתות נפרדות ומתחרות, עם מדיניות תצוגה שונה לגמרי
• לקנות כרטיס בקופה ביום עמוס במקום להזמין אונליין מראש - גם יקר יותר וגם תור ארוך יותר

שאלות נפוצות

למה הסירו והשמידו את בובת השעווה של ג'ימי סוויל?

אחרי מותו של סוויל נחשפה פרשת התעללות מינית עצומה עם מאות קורבנות. הדמות שלו, שנוצרה ב-1986 ונשמרה במחסן מאז תחילת שנות ה-90, הושמדה סופית - הרשת הצהירה שדמותו לא תוצג עוד לעולם, ולכן אין סיבה לשמור אותה. זו ההשמדה המתוקשרת היחידה מסוגה בתולדות הרשת.

מה בדיוק קרה לבובת השעווה של היטלר בברלין?

ביום פתיחת סניף ברלין ב-2008, המבקר השני שנכנס תלש את ראש הדמות כשהוא צועק נגד מלחמה. הדמות תוקנה והוחזרה לתצוגה כחודשיים אחר כך, בסצנת בונקר מוגנת - ומאז חל עליה איסור מוחלט על מגע וצילום, בפיקוח מאבטחים ומצלמות.

האם הארי ומייגן עדיין מוצגים במאדאם טוסו לונדון?

כן, אבל לא במערך המשפחה המלכותית. הדמויות הוצאו משם בתחילת 2020, אחרי הפרישה מהתפקידים הבכירים, ומאז הן נודדות בין אזורי תצוגה בהתאם לחדשות. מיקומן הנוכחי משתנה - שווה לבדוק באתר הסניף לפני ביקור.

מה עושים עם בובת שעווה שהוסרה מהתצוגה?

ברוב המקרים הדמות עוברת למחסן או לארכיון הרשת, או מושאלת לסניף אחר בעולם - דמויות נודדות בין ערים באופן שגרתי. כשסניף שלם נסגר, הדמויות מחולקות בין הסניפים האחרים. השמדה פיזית היא צעד נדיר ששמור למקרים קיצוניים.

מי מחליט אילו דמויות יוסרו מהתצוגה?

ההחלטות מתקבלות ברמת הרשת והסניף, בלי ועדה ציבורית. הנוסח הרשמי: הרשת עוקבת אחרי בחירת הדמויות בהתאם לאירועים חיצוניים ולמשוב מבקרים. בפועל נשקלים חומרת הפרשה, לחץ ציבורי, שיקולי מיתוג - וגם עלות התחזוקה כשדמות סופגת ונדליזם חוזר.

איך אפשר לדעת מראש אילו דמויות מוצגות בסניף מסוים?

לכל סניף יש באתר הרשמי עמוד מעודכן של הדמויות המוצגות, והרשת עצמה מבהירה שאין ערובה שדמות תהיה בתצוגה ביום הביקור - אפשר לפנות ישירות לסניף כדי לוודא. אם הגעתם בשביל דמות ספציפית, בדיקה מראש היא חובה.