מוזיאון השעווה בפטרופוליס – הקיסר, סנה ופלה בעיר ההרים של ברזיל (Museu de Cera)

מוזיאון השעווה בפטרופוליס (Museu de Cera de Petrópolis) שוכן ברחוב בראו דו אמזונס 35, בלב המרכז ההיסטורי של העיר הקיסרית של ברזיל, כשעה וחצי נסיעה מריו דה ז'ניירו. זהו מוזיאון קטן ואיכותי - כ-38 דמויות היפר-ריאליסטיות בעשרה חדרים, מהקיסר פדרו השני ועד פלה ואיינשטיין - הכניסה בסביבות 70-80 ריאל למבקר מחו"ל, והוא שווה בהחלט כתחנה בקפיצת יום לעיר.

ברזיל לא מצטיינת במוזיאוני שעווה - מאדאם טוסו מעולם לא פתחה כאן סניף - ודווקא בעיירת הרים קרירה מעל ריו נולד המוזיאון הראשון במדינה שעומד בסטנדרט האמנותי הבינלאומי של היפר-ריאליזם. הבחירה בפטרופוליס אינה מקרית: זו העיר שבה בילתה חצר הקיסרות הברזילאית את קיציה, והחדר הקיסרי של המוזיאון הוא בדיוק הסיבה שבגללה שווה לבקר בו כאן ולא בשום מקום אחר.

מי שמגיע לריו דה ז'ניירו לשבוע ומחפש יום אחד שונה לגמרי - בלי חוף, בלי חום, עם ארמונות, כתר יהלומים אמיתי ואוויר הרים - ימצא בפטרופוליס את קפיצת היום המושלמת, ומוזיאון השעווה משתלב בה כתחנה משעשעת בין הארמון הקיסרי לקתדרלה.

פטרופוליס - העיר שבה הקיסרות הברזילאית ברחה מהחום

כדי להבין את מוזיאון השעווה, צריך קודם להבין את העיר. פטרופוליס - מילולית "עירו של פדרו" - נוסדה באמצע המאה ה-19 על ידי הקיסר פדרו השני, ששלט בברזיל כמעט חמישים שנה. הקיסר, שסבל מהקיץ הלוהט של ריו דה ז'ניירו, הקים לעצמו בירת קיץ בגובה של יותר מ-800 מטר בהרי הסרה דוס אורגאוס (Serra dos Órgãos), והביא איתו את כל החצר: אצילים, שגרירויות ומתיישבים גרמנים שהעניקו לעיר את המראה האירופאי שלה עד היום.

למה דווקא כאן קמה עיר קיסרית

ברזיל היא הרפובליקה היחידה באמריקה הלטינית שהייתה קודם אימפריה של ממש, עם שני קיסרים משושלת בראגנסה הפורטוגלית. פדרו השני היה דמות יוצאת דופן - מלומד שהתכתב עם מדענים, דיבר עשרות שפות והנהיג את ביטול העבדות יחד עם בתו הנסיכה איזבל. הארמון שבו התגורר בקיץ הפך אחרי נפילת הקיסרות למוזיאון הקיסרי, מהמבוקרים בברזיל, ופטרופוליס כולה שמרה על אופי של עיירה אירופאית מטופחת - בתי עץ בסגנון אלפיני, תעלות מים, שדרות מוצלות.

מזג אוויר אירופאי שעה וחצי מהחוף

ההבדל האקלימי מריו מורגש מיד: כשעל חוף קופקבנה 35 מעלות, בפטרופוליס נעים ולעיתים אף קריר, ובערבי החורף המקומיים (יוני-אוגוסט) הטמפרטורות צונחות חד-ספרתית. זו בדיוק הסיבה שתושבי ריו עולים לכאן בהמוניהם בסופי שבוע - ומי שמתכנן ביקור שקט במוזיאונים ייקח את זה בחשבון. לישראלים שמגיעים לריו בטיסות עם קונקשן דרך אירופה או המפרץ (אין קו ישיר מתל אביב), פטרופוליס היא הפוגה מושלמת מהחום ומהקצב של העיר הגדולה - את הטיסות כדאי להשוות מראש דרך סקיישסקנר.

מה רואים בפנים - עשרה חדרים של היפר-ריאליזם

המוזיאון נפתח בשנת 2011 כמוזיאון השעווה הראשון בברזיל שעובד לפי הסטנדרט הבינלאומי של היפר-ריאליזם - אותה טכניקה של שתילת שיער אמיתי שערה-שערה, עיניים מזכוכית רפואית ושכבות צבע שקופות שמחקות עור אנושי, המוכרת ממאדאם טוסו ומגרווין. התצוגה פרוסה על שתי קומות ועשרה חדרים, עם כ-38 דמויות - קטן משמעותית מסניף ממוצע של הרשתות הגדולות, אבל צפוף באיכות.

החדר הקיסרי: פדרו השני, הנסיכה איזבל וסנטוס דומון

נקודת השיא המקומית היא החדר שבו ניצבים הקיסר פדרו השני במלוא הדרו, בתו הנסיכה איזבל - זו שחתמה על חוק ביטול העבדות - וחלוץ התעופה סנטוס דומון, בן העיר המפורסם ביותר. זו תצוגה שלא קיימת בשום מוזיאון שעווה אחר בעולם, והיא מקבלת משמעות כפולה כשמבקרים בה מרחק הליכה מהארמון האמיתי שבו הקיסר גר. מבקרים מדווחים שדווקא כאן כדאי להתעכב ולקרוא, כי בשאר החדרים השילוט מינימלי.

הגיבורים הברזילאים: סנה, פלה והפנתיאון הלאומי

הקומה הברזילאית מרגשת את המקומיים באמת: איירטון סנה בסרבל המרוצים, פלה במדי הנבחרת, ודמויות תרבות מקומיות שמתחלפות מדי פעם. למי שמגיע מבחוץ זו הצצה נדירה לפנתיאון הלאומי הברזילאי - שילוב שקשה למצוא במוזיאוני שעווה אחרים ביבשת, למעט אולי מוזיאון השעווה במקסיקו סיטי עם הגיבורים המקסיקנים שלו.

הדמויות הבינלאומיות

בין הדמויות המוצגות כיום: אלברט איינשטיין, נלסון מנדלה, אלביס פרסלי, מרילין מונרו, מיסטר בין, ג'ק ספארו, באטמן וסופרמן, ולפי דיווחי מבקרים נוספו בשנים האחרונות גם ג'ק ניקולסון וביונסה. חשוב לזכור שדמויות שעווה מתחלפות - מה שמוצג בביקור שלכם עשוי להיות שונה מעט.

יד בשעווה - המזכרת שכולם יוצאים איתה

אטרקציה קטנה שמבקרים מציינים שוב ושוב: בעמדת פעילות בתשלום נוסף אפשר לטבול את כף היד בשעווה אטוקסית וליצור תבנית תלת-ממדית של היד תוך כעשר דקות, כולל צביעה ואביזרים. עם ילדים - זו המזכרת המנצחת של היום.

כרטיסים, מחירים ושעות פתיחה

אין כאן מערך כרטיסים מקוונים משוכלל כמו במאדאם טוסו - הכרטיסים נקנים בקופה, ותורים כמעט שאינם קיימים בימי חול. מה שכן ייחודי הוא שיטת התמחור לפי מוצא המבקר, נוהג ברזילאי מוכר שכדאי להכיר מראש.

שיטת המחירים לפי מוצא - והמשמעות לתייר

המוזיאון מתמחר בשכבות: תושבי פטרופוליס משלמים כמחצית המחיר בכל יום, תושבי מדינת ריו דה ז'ניירו ושאר הברזילאים נהנים מהנחות ביניים, ותיירים מחו"ל משלמים את המחיר המלא - בסביבות 70-80 ריאל (מעט פחות מ-60 שקל) נכון לדיווחי מבקרים, עם מחיר מוזל לילדים. זה מורגש כיקר יחסית לגודל המוזיאון, וזו גם הביקורת הנפוצה ביותר עליו - אבל במונחי כרטיס למאדאם טוסו באירופה מדובר עדיין בכשליש מהמחיר. את המחירים והשעות המעודכנים חובה לוודא באתר הרשמי או בטלפון לפני הביקור.

שעות פתיחה וכמה זמן נמשך ביקור

המוזיאון פועל בדרך כלל משעות הבוקר (סביב 10:00) עד אחר הצהריים המאוחרים, עם שעות מוארכות בשבתות. ביקור מלא, כולל צילומים בכל חדר ופעילות היד בשעווה, אורך 45 דקות עד שעה - וזה בדיוק היתרון שלו במסלול של קפיצת יום: הוא לא בולע את היום כמו הסניפים הענקיים של הרשתות. מי שמגיע בפעם הראשונה למוזיאון שעווה יגלה שהפורמט הקטן דווקא מקל - אין עומס, אין דחיפות ליד הדמויות, וכל תמונה יוצאת נקייה.

איך מגיעים - קפיצת יום מריו דה ז'ניירו

פטרופוליס יושבת כ-70 קילומטרים צפונית לריו דה ז'ניירו, והדרך אליה - כביש BR-040 המטפס בהרים - היא חוויה בפני עצמה, עם נופי גרניט ירוקים של שמורת סרה דוס אורגאוס. שלוש דרכים עיקריות לעשות את זה:

טיול מאורגן עם איסוף מהמלון - הדרך הנוחה

לרוב המבקרים, ובוודאי למי שמתאכסן בקופקבנה או איפנמה, הפתרון הפשוט הוא טיול יום מאורגן: איסוף מהמלון, נסיעה ממוזגת, מדריך שמסביר את ההיסטוריה הקיסרית וחזרה בערב. טיול היום לפטרופוליס מריו הוא הפורמט הפופולרי, וגרסה מקיפה שכוללת את המוזיאון הקיסרי וארמון הבדולח קיימת גם בהזמנה מראש דרך ויאטור. שימו לב שרוב הטיולים המאורגנים מתמקדים באתרים הקיסריים - את מוזיאון השעווה מוסיפים בזמן החופשי במרכז ההיסטורי, והוא קרוב לכל התחנות.

אוטובוס ציבורי - הדרך העצמאית והזולה

מי שאוהב עצמאות ייסע כמו הברזילאים: חברת אוניקה פסיל (Única Fácil) מפעילה קו ישיר מתחנת האוטובוסים המרכזית של ריו, רודוביאריה נובו ריו, אל פטרופוליס - נסיעה של כשעה וחצי באוטובוסים ממוזגים עם מושבים נוחים, בתדירות של כשעה וחצי לאורך כל היום ובעלות של ריאלים בודדים. האוטובוס מגיע לטרמינל בפאתי העיר, ומשם מונית קצרה או אוטובוס עירוני למרכז ההיסטורי.

רכב שכור - למי שממשיך צפונה

ברכב הנסיעה קצרה יותר, אבל דעו שכביש ההרים נוטה לערפל כבד אחרי רדת החשכה ובימי גשם - מקומיים ממליצים לרדת חזרה לריו לפני הערב. חניה במרכז ההיסטורי זמינה יחסית בימי חול וקשה בסופי שבוע.

המסלול הקיסרי - מה עוד רואים ביום אחד בפטרופוליס

מוזיאון השעווה הוא תחנה של שעה - והעיר סביבו מצדיקה יום שלם. כל האתרים המרכזיים מרוכזים במרכז ההיסטורי במרחקי הליכה או נסיעה קצרה, וזה סדר היום שעובד הכי טוב:

הארמון הקיסרי והכתר עם 639 היהלומים

מתחילים במוזיאון הקיסרי (Museu Imperial) - ארמון הקיץ המקורי של פדרו השני, שבו נועלים כיסויי לבד על הנעליים ומחליקים על רצפות העץ המקוריות בין רהיטי התקופה, עד לרגע השיא: כתר ההכתרה המשובץ מאות יהלומים ופנינים. זו ההשלמה המושלמת לחדר הקיסרי של מוזיאון השעווה - קודם רואים את האיש בשעווה, אחר כך את הכתר האמיתי שלו. טיול יום מלא לעיר הקיסרית מכסה את הצמד הזה עם מדריך.

קתדרלה, ארמון בדולח ורחוב הקניות

בקתדרלת סאו פדרו דה אלקנטרה הניאו-גותית טמונים הקיסר פדרו השני, הקיסרית תרזה כריסטינה והנסיכה איזבל - סגירת מעגל מרגשת אחרי המפגש איתם בשעווה. משם ממשיכים לארמון הבדולח (Palácio de Cristal), מבנה זכוכית וברזל שהובא מצרפת ושימש את נשפי הנסיכה איזבל, ולביתו של סנטוס דומון - בית קיץ אקסצנטרי של חלוץ התעופה, עם מדרגות שמתחילות תמיד ברגל ימין. את ההפסקה עושים במבשלת בוהמיה, הוותיקה בברזיל, או בשיטוט קניות ברואה תרזה, רחוב האופנה הענק של העיר.

טיפים מבפנים - מה מספרים מי שכבר ביקרו

מסקירת מאות חוות דעת של מבקרים ברזילאים ובינלאומיים, אלה הדברים שלא כתובים באתרים הרשמיים:

• התאורה נמוכה בחלק מהחדרים - מבקרים מציינים שתמונות עם פלאש הורסות את אפקט השעווה ויוצרות ברק על הפנים. מצב לילה או חשיפה ידנית עובדים הרבה יותר טוב, ועוד טיפים לצילום מושלם עם בובות שעווה רלוונטיים כאן במיוחד כי מותר להתקרב ולגעת כמעט בכל הדמויות.
• הצוות מצלם בשמחה - המוזיאון קטן ולא עמוס, והמדריכים בעמדות מציעים בעצמם לצלם אתכם עם הדמויות. אל תתביישו לבקש.
• בוקר יום חול = מוזיאון כמעט ריק - בסופי שבוע ובחגים ברזילאיים העיר מתמלאת במטיילים מריו, ובימי גשם המוזיאון הופך למפלט הפופולרי של כולם. מי שרוצה תמונות נקיות מגיע בפתיחה ביום חול.
• הדמויות מתחדשות - מבקרים ותיקים מדווחים על תוספות חדשות כל כמה שנים. אם ביקרתם לפני שנים, יש מה לראות שוב.
• אל תבנו על המוזיאון כמנה עיקרית - ההמלצה החוזרת בביקורות: לשלב אותו כקינוח אחרי הארמון הקיסרי, לא להגיע לפטרופוליס רק בשבילו.

למי זה מתאים - והאם זה שווה למי שכבר היה במאדאם טוסו

השאלה שחוזרת אצל מטיילים ישראלים: אחרי מאדאם טוסו בלונדון או בניו יורק, האם מוזיאון של 38 דמויות שווה את הכסף? התשובה תלויה במי אתם.

משפחות עם ילדים - התאמה מצוינת

הפורמט הקטן הוא יתרון עם ילדים: אין תורים, אין הליכה של שעתיים, מותר לגעת ולהתקרב, ופעילות היד בשעווה היא שיא היום עבורם. בקנה מידה של מוזיאוני שעווה לילדים, זה אחד הידידותיים שבדקנו ביבשת - והשילוב עם יום קריר בהרים עובד נהדר גם להורים.

חובבי היסטוריה - בשביל החדר הקיסרי

מי שמתעניין בסיפור הקיסרות הברזילאית יקבל כאן משהו שאין בשום סניף של הרשתות הגדולות: פדרו השני, איזבל וסנטוס דומון בשעווה, מאה מטרים מהארמון והקבר האמיתיים שלהם. זו חוויה מקומית אותנטית, לא העתק של תצוגה גלובלית.

ציידי מוזיאוני שעווה - עוד נקודה על המפה

ברזיל מציעה עוד כמה מוזיאוני שעווה, והגדול שבהם הוא דרימלנד בפוז דו איגואסו - מי שממשיך למפלי האיגואסו יכול להשוות בעצמו בין השניים. פטרופוליס לוקחת את הקטגוריה של איכות-על-פני-כמות, פוז דו איגואסו את הכמות והאפקטים. מי שמצפה לחוויית ענק בסגנון הסניפים הגדולים של מאדאם טוסו - שיכייל ציפיות מראש: כאן משלמים על אינטימיות ועל הקשר היסטורי, לא על גודל.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המוזיאון שוכן במרכז ההיסטורי של פטרופוליס, ברחוב בראו דו אמזונס 35 - כשעה וחצי נסיעה מריו דה ז'ניירו
• זהו מוזיאון קטן: כ-38 דמויות בעשרה חדרים על שתי קומות, וביקור אורך 45 דקות עד שעה
• המחיר מדורג לפי מוצא - תיירים מחו"ל משלמים מלא (בסביבות 70-80 ריאל); שעות ומחירים משתנים - לוודא באתר הרשמי
• הדרך הנוחה מריו היא טיול יום מאורגן עם איסוף מהמלון; העצמאית - אוטובוס ישיר של אוניקה פסיל מרודוביאריה נובו ריו
• פטרופוליס קרירה משמעותית מריו - גם בקיץ כדאי שכבה ארוכה לערב
• בוקר יום חול הוא הזמן הריק ביותר; סופי שבוע וימי גשם מביאים את ההמונים מריו

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע לפטרופוליס רק בשביל מוזיאון השעווה - הוא קינוח מצוין לצד הארמון הקיסרי, לא מנה עיקרית של יום
• לצפות לחוויית ענק בסגנון מאדאם טוסו - כאן 38 דמויות אינטימיות, לא 200 דמויות ואפקטים
• לצלם עם פלאש - התאורה הנמוכה בחדרים דורשת מצב לילה, והפלאש יוצר ברק שהורס את אפקט השעווה בתמונות
• לתכנן ביקור בסוף שבוע או בחג ברזילאי בלי לקחת בחשבון את גלי המטיילים מריו
• לרדת חזרה לריו ברכב אחרי רדת החשכה - כביש ההרים BR-040 נוטה לערפל כבד בערב
• לדלג על בדיקת השעות באתר הרשמי - שעות הפתיחה משתנות בין ימי השבוע

שאלות נפוצות

איפה נמצא מוזיאון השעווה בפטרופוליס?

במרכז ההיסטורי של פטרופוליס, ברחוב בראו דו אמזונס 35 (Rua Barão do Amazonas), במרחק הליכה קצר מהמוזיאון הקיסרי ומהקתדרלה. פטרופוליס עצמה יושבת בהרים כ-70 קילומטרים מריו דה ז'ניירו - כשעה וחצי נסיעה.

כמה עולה כניסה למוזיאון השעווה בפטרופוליס?

המחיר מדורג לפי מוצא המבקר: תושבי פטרופוליס משלמים כמחצית, ברזילאים נהנים מהנחות, ותיירים מחו"ל משלמים את המחיר המלא - בסביבות 70-80 ריאל לפי דיווחי מבקרים, עם הנחה לילדים. המחירים משתנים, ולכן כדאי לוודא באתר הרשמי לפני ההגעה.

אילו דמויות יש במוזיאון השעווה בפטרופוליס?

בין הדמויות המוצגות כיום: הקיסר פדרו השני, הנסיכה איזבל וסנטוס דומון בחדר הקיסרי הייחודי, איירטון סנה ופלה בקומה הברזילאית, ולצידם איינשטיין, מנדלה, אלביס פרסלי, מרילין מונרו, מיסטר בין, ג'ק ספארו, באטמן וסופרמן. הדמויות מתחלפות מעת לעת.

כמה זמן אורך ביקור במוזיאון?

45 דקות עד שעה, כולל צילומים בכל החדרים ופעילות יצירת יד בשעווה. המוזיאון קטן - עשרה חדרים על שתי קומות - ולכן הוא משתלב בקלות ביום סיורים מלא בעיר.

איך מגיעים למוזיאון השעווה מריו דה ז'ניירו?

שלוש אפשרויות: טיול יום מאורגן עם איסוף מהמלון (הנוח ביותר), אוטובוס ישיר של חברת אוניקה פסיל מתחנת רודוביאריה נובו ריו (כשעה וחצי, זול מאוד), או רכב שכור דרך כביש BR-040. המוזיאון נמצא במרכז ההיסטורי, קרוב לכל אתרי הסיורים.

האם מוזיאון השעווה בפטרופוליס מתאים לילדים?

מאוד. אין תורים ואין צפיפות, מותר להתקרב לדמויות, הביקור קצר מספיק לסבלנות של ילדים, ופעילות טבילת היד בשעווה - שבה יוצרים תבנית צבעונית של כף היד תוך כעשר דקות - היא שיא היום עבור רובם.